תקציר איוב פרק מ'

בפרקים האחרונים של הספר (ל"ח-מ"ב) ה' מתערב ומתגלה לאיוב מן הסערה. בפרקנו ה' מוכיח את איוב בצורה ישירה ומזכיר יצורים חזקים שהוא שולט בהם.

תגובת איוב (א-ה)

ה' ממתין לתשובה של איוב לדבריו: "הֲרֹב עִם שַׁדַּי יִסּוֹר מוֹכִיחַ אֱלוֹהַּ יַעֲנֶנָּה" (ב), ואיוב עונה: "הֵן קַלֹּתִי מָה אֲשִׁיבֶךָּ יָדִי שַׂמְתִּי לְמוֹ פִי. אַחַת דִּבַּרְתִּי וְלֹא אֶעֱנֶה וּשְׁתַּיִם וְלֹא אוֹסִיף" (ד-ה).

תוכחת ה' (ו-יד)

הנאום השני של ה' נפתח כמו הנאום הקודם: "וַיַּעַן ה' אֶת אִיּוֹב מִן סְעָרָה וַיֹּאמַר" (ו). ה' מוכיח את איוב על כך שהוא מערער על צדקת המשפט של האל: "הַאַף תָּפֵר מִשְׁפָּטִי תַּרְשִׁיעֵנִי לְמַעַן תִּצְדָּק" (ח), שהרי אין לו כוח כמו שיש לה': "וְאִם זְרוֹעַ כָּאֵל לָךְ וּבְקוֹל כָּמֹהוּ תַרְעֵם. עֲדֵה נָא גָאוֹן וָגֹבַהּ וְהוֹד וְהָדָר תִּלְבָּשׁ" (ט-י).

תיאור כוח הבהמות והלויתן (טו-לב)

ה' מתאר בפסקה זאת שני יצורים: הבְהֵמוֹת והלִוְיָתָן. השלטון של ה' בשני הייצורים ממחיש את כוחו הרב של ה' על ברואיו. ה' מתאר את הבהמות: "הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמׇתְנָיו וְאוֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פַחֲדָו יְשֹׂרָגוּ. עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחֻשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל" (טז-יח) ואת העובדה שהוא שברא אותו ושולט בו: "הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ" (יט). החלק השני של הפסקה מוקדש ללויתן. לפני שה' יתאר את הלויתן (התיאור יובא בפרק הבא), הוא שואל את איוב שאלות רטוריות: "הֲתָשִׂים אַגְמֹן בְּאַפּוֹ וּבְחוֹחַ תִּקֹּב לֶחֱיוֹ. הֲיַרְבֶּה אֵלֶיךָ תַּחֲנוּנִים אִם יְדַבֵּר אֵלֶיךָ רַכּוֹת. הֲיִכְרֹת בְּרִית עִמָּךְ תִּקָּחֶנּוּ לְעֶבֶד עוֹלָם. הַתְשַׂחֶק בּוֹ כַּצִּפּוֹר וְתִקְשְׁרֶנּוּ לְנַעֲרוֹתֶיךָ" (כו-כט) - מכל השאלות ניתן ללמוד שאיוב לא יכול לשלוט בלויתן, אלא רק ה'.

כתיבה: נתנאל שפיגל