מות שרה (א-ב)
הפרק נפתח במות שרה "וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" (ב) אברהם מגיע (מבאר שבע? מגרר?) לבכות ולספוד לשרה.
הבקשה הראשונה (ג-ז)
אברהם מעוניין לקבור את שרה, והוא פונה אל בני חת בבקשה שיתנו לו (בחינם? בתשלום?) מקום לקבור את שרה. בני חת נשמעים אדיבים מאוד ומציעים לאברהם לקבור "בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ" (ו). אברהם מודה לבני חת "וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם-הָאָרֶץ לִבְנֵי-חֵת" (ז).
הבקשה השנייה (ח-ט)
אברהם לא מרוצה מדבריהם של בני חת ומבקש לנהל משא ומתן מול עפרון בן צחר. מסתבר שאברהם מעוניין במערה מסויימת, מערת המכפלה, ולא סתם "בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ" (ו).
הבקשה השלישית (י-טו)
כעת מתנהל המשא ומתן המרכזי שבפרק. עפרון רוצה לתת לאברהם לא רק את המערה אלא גם את השדה שהיא בו. שוב השורש נת"ן מטעה ומעלה תהייה: האם עפרון התכוון לתת אותה לאברהם ללא עלות או שמא התכוון לנקוב במחיר? אברהם פותר את ההתלבטות ומבקש לדעת מה מחירם של השדה והמערה. עפרון מוכר לאברהם את השדה בארבע מאות שקל כסף. סכום זה נראה די מוגזם ביחס למכירות אחרות בתורה.
קבורת שרה (טז-כ)
אברהם שומע אל עפרון, לא מתווכח ומעביר לעפרון את הכסף. כך אברהם מקבל את המערה ואת השדה שסביב למערה "אֲשֶׁר בְּכָל-גְּבֻלוֹ סָבִיב" (יז) ומביא את שרה לקבורה ראויה בשטח שקנה הוא, אברהם, בעצמו.