קריאת דוד להתנדבות לבית ה' (א-ט)
בהמשך לדבריו מהפרק הקודם, כעת דוד מבקש מהקהל להתנדב לבית ה'. הוא פותח את הבקשה בכך שהוא עשה ככל שבכוחו כדי להתכונן לבניית בית ה' וכעת "וּמִי מִתְנַדֵּב לְמַלֹּאות יָדוֹ הַיּוֹם לַה'" (ה). בתגובה לבקשתו של דוד "וַיִּתְנַדְּבוּ שָׂרֵי הָאָבוֹת וְשָׂרֵי שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת וּלְשָׂרֵי מְלֶאכֶת הַמֶּלֶךְ… וַיִּשְׂמְחוּ הָעָם עַל הִתְנַדְּבָם כִּי בְּלֵב שָׁלֵם הִתְנַדְּבוּ לַה' וְגַם דָּוִיד הַמֶּלֶךְ שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה" (ו-ט).
ברכת דוד את הקהל (י-יט)
לאחר ההתנדבות בקרב הקהל, דוד מברך את ה': "וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת ה' לְעֵינֵי כׇּל הַקָּהָל וַיֹּאמֶר דָּוִיד בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם" (י). כחלק מברכתו, דוד מהלל את ה', מתאר את גדולתו וכוחו ולבסוף מבקש: "ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל אֲבֹתֵינוּ שׇׁמְרָה זֹּאת לְעוֹלָם לְיֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לְבַב עַמֶּךָ וְהָכֵן לְבָבָם אֵלֶיךָ. וְלִשְׁלֹמֹה בְנִי תֵּן לֵבָב שָׁלֵם לִשְׁמוֹר מִצְוֺתֶיךָ עֵדְוֺתֶיךָ וְחֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת הַכֹּל וְלִבְנוֹת הַבִּירָה אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי" (יח-יט).
המלכת שלמה (כ-כה)
דוד פונה שוב לקהל ומבקש מהם: "בָּרְכוּ נָא אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם" (כ). לאחר מכן הם זובחים, אוכלים ושותים וממליכים שוב את שלמה: "וַיַּמְלִיכוּ שֵׁנִית לִשְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד" (כב). הפסקה מסתיימת בתיאור הצלחת מלכות שלמה: "וַיְגַדֵּל ה' אֶת שְׁלֹמֹה לְמַעְלָה לְעֵינֵי כׇּל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן עָלָיו הוֹד מַלְכוּת אֲשֶׁר לֹא הָיָה עַל כׇּל מֶלֶךְ לְפָנָיו עַל יִשְׂרָאֵל" (כה).
סיכום מלכות דוד (כו-ל)
פסקה זו חותמת את מלכות דוד ומתארת את מותו: "וְדָוִיד בֶּן יִשָׁי מָלַךְ עַל כׇּל יִשְׂרָאֵל. וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים וּבִירוּשָׁלַ͏ִם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלוֹשׁ. וַיָּמׇת בְּשֵׂיבָה טוֹבָה שְׂבַע יָמִים עֹשֶׁר וְכָבוֹד וַיִּמְלֹךְ שְׁלֹמֹה בְנוֹ תַּחְתָּיו" (כו-כח).
כתיבה: נתנאל שפיגל