תקציר ויקרא פרק י'

מעשה נדב ואביהוא ומותם (א-ה)

כחלק מחגיגות היום השמיני, נדב ואביהוא, שני בניו של אהרן, לוקחים מחתות ושמים בהן אש וקטורת ומקריבים לפני ה'. מסתבר שנדב ואביהוא הקריבו "אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם" (א) ובמקום שהאש שיורדת מהשמיים תאכל את הקרבן, היא אוכלת אותם "וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'" (ב). אהרן מגיב בצורה יוצאת דופן: "וַיִּדֹּם אַהֲרֹן" (ג) ומשה מבקש להוציא את המתים מהקודש אל מחוץ למחנה.

איסורים לכהנים: לשעה ולדורות (ו-יא)

לאחר מות נדב ואביהוא משה נותן הוראות שמיועדות לאהרן ולשני בניו הונתרים ובפסקה שלאחר מכן הוא נותן הוראות לכלל הכהנים. משה מצווה את אהרן, אלעזר ואיתמר, לא לנהוג מנהגי אבלות "כִּי-שֶׁמֶן מִשְׁחַת ה' עֲלֵיכֶם" (ז) – לא ניתן תוך כדי חגיגות היום השמיני להיות אבלים.

בפסקה השנייה משה מצווה את כל הכהנים להיזהר מלהיכנס אל הקודש שתויי יין "יַיִן וְשֵׁכָר אַל-תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא תָמֻתוּ" (ט). הוראה זו היא לדורות, ולא רק למשפחת אהרון בארוע זה.

זכויות הכהנים (יב-טו)

בפסקה זו מובאות זכויות הכהנים בקרבנות. משה מזכיר את קרבן המנחה ואת החובה לאכול אותו במקום קדוש "כִּי-כֵן צֻוֵּיתִי" (יג) ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה יש לאכול במקום טהור, "וְהָיָה לְךָ וּלְבָנֶיךָ אִתְּךָ לְחָק-עוֹלָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'" (טו).

מעשה אלעזר ואיתמר (טז-כ)

אלעזר ואיתמר לא אוכלים את שעיר החטאת. משה נוזף באלעזר ואיתמר "מַדּוּעַ לֹא-אֲכַלְתֶּם אֶת-הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא וְאֹתָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת-עֲו‍ֹן הָעֵדָה לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם לִפְנֵי ה'" (יז). אהרן עונה בשמם של ילדיו: "הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ אֶת-חַטָּאתָם וְאֶת-עֹלָתָם לִפְנֵי ה' וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי כָּאֵלֶּה, וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם - הַיִּיטַב בְּעֵינֵי ה'?". אהרן עורך קל וחומר – לפני רגע בני אהרן הקריבו את החטאת ואת העולה וקרה אסון ("וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי כָּאֵלֶּה"), האם "הַיּוֹם" (=כעת) כדאי לאכול את החטאת, "הַיִּיטַב בְּעֵינֵי ה'?!". משה מתרצה מהתשובה של אהרן "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו" (כ).