פרקנו מורכב משלוש יחידות: מספר מצומצם של מצוות, פסקה של ברכות ופסקה ארוכה של קללות, שבסופם סיכום.
איסורים ומצוות (א-ב)
בשני פסוקים אלו מופיעות כמה מצוות: איסור עשיית אלילים, איסור הקמת פסל ומצבה, איסור קביעת "אבן משכית" (=כנראה אבן עם ציורים עליה שמיועדת לפולחן אלילי) להשתחוות עליה, שמירת שבת, ויראת המקדש. מלבד המצווה האחרונה מצוות אלו מזכירות במידה מסויימת את החלק הראשון של עשרת הדברות שבספר שמות. כך נראה שעל בסיס מצוות אלו תבוא להלן הרשימה הארוכה של הברכות והקללות.
הברכות (ג-יג)
"אִם-בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת-מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" (ג) – אז ה' מבטיח ברכות לרוב: גשם, תבואה רבה, שלום ארצי ובטחון מדיני ומעבר לכל ברכה גשמית, נראה שהברכה המרכזית היא דווקא הברכה הרוחנית "וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי לְעָם" (יב).
הקללות (יד-מה)
לעומת זאת אם "לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל-הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה" (יד) אז ה' מבטיח קללות רבות. החל ממחלות, מלחמות עם אויבים, פגיעה ביבול, רעב, גלות, וכלייה כללית. אך אז, לאחר שהעם הבין שטעה "וְזָכַרְתִּי אֶת-בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת-בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת-בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר" (מב). אמנם אין כאן נבואת נחמה גדולה, אך ה' מודיע שהוא לא יפר את בריתו עם ישראל.
סיכום (מו)
אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן ה' בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד-מֹשֶׁה.