תקציר יהושע פרק כ"ד

הפרק האחרון בספר יהושע מספר על כריתת ברית של יהושע עם עם ישראל בשכם.

הברית בשכם (א-כז)

יהושע אוסף את כל שבטי ישראל לשכם ומעמיד אותם בברית. כמו הברית בערבות מואב בימי משה, גם כאן יהושע מזכיר את ההיסטוריה של עם ישראל, מימי אברהם ועד כיבוש הארץ (אחד האירועים המשמעותיים שיהושע דווקא לא מזכיר הוא מעמד הר סיני). יהושע מציב בפני העם אפשרות להפסיק לעבוד את ה' או לבחור בעבודת ה' מחדש "וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת ה' בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת מִי תַעֲבֹדוּן" (טו). העם מיד עונה ליהושע שהם ימשיכו לעבוד את ה' "חָלִילָה לָּנוּ מֵעֲזֹב אֶת ה' לַעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (טז) ויהושע מסביר לעם את ההשלכות של הבחירה שלהם: יש להסיר את אלהי הנכר, ואם העם יעבדו אלהים אחרים, ה' יעניש אותם. לאחר מכן יהושע כורת עם העם ברית ונותן להם "חֹק וּמִשְׁפָּט" (כה) וכותב את הדברים "בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱלֹהִים וַיִּקַּח אֶבֶן גְּדוֹלָה וַיְקִימֶהָ שָּׁם תַּחַת הָאַלָּה אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ ה'" (כו).

מות יהושע (כט-לג)

כמו סיום התורה, כך גם ספר יהושע מסתיים במותו של המנהיג, יהושע, שהיה בן 110 במותו (משה כזכור היה בן 120). יהושע נקבר בתמנת סרח, בנחלתו בהר אפרים, והכתוב מכנה את יהושע "עֶבֶד ה'", שלא כמו בתחילת הספר שם הוא כונה "מְשָׁרֵת מֹשֶׁה" (א', א).

כאן מזכיר הכתוב גם את קבורת עצמות יוסף שהעלו בני ישראל ממצרים.