תקציר יחזקאל פרק מ"ד

השער הסגור (א-ד)

האיש שליווה את יחזקאל השיב אותו "דֶּרֶךְ שַׁעַר הַמִּקְדָּשׁ הַחִיצוֹן הַפֹּנֶה קָדִים וְהוּא סָגוּר". ה' פונה אל הנביא ומסביר לו שהשער יישאר סגור: "הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ וְאִישׁ לֹא‏־יָבֹא בוֹ כִּי ה' אֱלֹהֵי‏־יִשְׂרָאֵל בָּא בוֹ וְהָיָה סָגוּר" (ב), אך הנשיא, המלך, רשאי לאכול שם לחם לפני ה'.

המשרתים במקדש (ה-טז)

בפסקה זו, ה' מבהיר לנביא מי רשאי לעבוד במקדש. בחלק הראשון הוא אוסר על "בְּנֵי‏־נֵכָר עַרְלֵי‏־לֵב וְעַרְלֵי בָשָׂר" לבקר ולעבוד במקדש. לפי התלמוד אין הכוונה לנוכרים ממש, אלא לכוהנים או ישראלים שסטו מדרך ה'. בחלק השני מבהיר ה' מי רשאי לעבוד במקדש "וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת‏־מִשְׁמֶרֶת מִקְדָּשִׁי בִּתְעוֹת בְּנֵי‏־יִשְׂרָאֵל מֵעָלַי הֵמָּה יִקְרְבוּ אֵלַי לְשָׁרְתֵנִי וְעָמְדוּ לְפָנַי לְהַקְרִיב לִי חֵלֶב וָדָם נְאֻם אֲדֹנָי ה'" (טו).

בגדי הכהונה (יז-יט)

לאחר שה' הציג מי יכול לעבוד במקדש ומי לא, הוא עובר לתאר כיצד הכהנים ינהגו בתוך המקדש ביחס לבגדיהם. כשהכוהנים באים אל שער החצר הפנימית, עליהם ללבוש בגדי פשתים, בלי בגדי צמר. כשהכוהנים יצאו מן החצר החיצונית אל העם, עליהם לפשוט את בגדיהם, וללבוש בגדים אחרים "וְלֹא‏־יְקַדְּשׁוּ אֶת‏־הָעָם בְּבִגְדֵיהֶם" (יט).

דינים נוספים הנוגעים לכוהנים (כ-ל)

פסקה זו כוללת דינים שונים הנוגעים לכוהנים ושירותם במקדש.

על הכהנים אסור לגלח את ראשם, לשתות יין או להתחתן עם אלמנה וגרושה. הכתוב מתאר את תפקידי הכהנים כפוסקים בענייני טומאה וטהרה, וכדיינים בבית הדין. לאחר מכן הכתוב דן בדיני הטומאה של הכהנים: "וְאֶל‏־מֵת אָדָם לֹא יָבוֹא לְטָמְאָה כִּי אִם‏־לְאָב וּלְאֵם וּלְבֵן וּלְבַת לְאָח וּלְאָחוֹת אֲשֶׁר‏־לֹא‏־הָיְתָה לְאִישׁ יִטַּמָּאוּ", ומתואר טקס ההיטהרות של הנביא במקרה שהוא נטמא. לאחר אלו, בא דיון לגבי מתנות הכהונה. הכתוב מזכיר שלכהנים אין נחלה "וְהָיְתָה לָהֶם לְנַחֲלָה אֲנִי נַחֲלָתָם וַאֲחֻזָּה לֹא‏־תִתְּנוּ לָהֶם בְּיִשְׂרָאֵל אֲנִי אֲחֻזָּתָם" (כח), ושישראל צריכים להפריש לכהנים מתנות כהונה "הַמִּנְחָה וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם הֵמָּה יֹאכְלוּם וְכָל‏־חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לָהֶם יִהְיֶה. וְרֵאשִׁית כָּל‏־בִּכּוּרֵי כֹל וְכָל‏־תְּרוּמַת כֹּל מִכֹּל תְּרוּמוֹתֵיכֶם לַכֹּהֲנִים יִהְיֶה וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל‏־בֵּיתֶךָ" (כט-ל).