תקציר יחזקאל פרק מ"ז

מים יוצאים מן המקדש (א-יב)

בקטע זה מתאר הנביא כיצד מים יוצאים מהמקדש לכיוון ים המלח "וַיְשִׁבֵנִי אֶל־‏פֶּתַח הַבַּיִת וְהִנֵּה־‏מַיִם יֹצְאִים מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת קָדִימָה כִּי־‏פְנֵי הַבַּיִת קָדִים וְהַמַּיִם יֹרְדִים מִתַּחַת מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית מִנֶּגֶב לַמִּזְבֵּחַ" (א). המים הופכים לנחל גואה עם דגה רבה "וְהָיָה כָל־‏נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר־‏יִשְׁרֹץ אֶל כָּל־‏אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁם נַחֲלַיִם יִחְיֶה וְהָיָה הַדָּגָה רַבָּה מְאֹד כִּי בָאוּ שָׁמָּה הַמַּיִם הָאֵלֶּה וְיֵרָפְאוּ וָחָי כֹּל אֲשֶׁר־‏יָבוֹא שָׁמָּה הַנָּחַל" (ט), וכך הנחל מרפא את הדרך שבה הוא זורם: במקום הצחיחות האופיינית לאזור, העצים יצמחו ויפרחו: "וְעַל־‏הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל־‏שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל־‏עֵץ־‏מַאֲכָל לֹא־‏יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא־‏יִתֹּם פִּרְיוֹ לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר כִּי מֵימָיו מִן־‏הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה" (יב).

גבולות הארץ (יג-כא)

פסקה זו מקדימה את פירוט הנחלות שיבוא בפרק הבא. בפסקה זו הנביא מתאר את גבולות הארץ, בה עתידים לנחול שנים עשר שבטי ישראל. גבולות הארץ המתוארים כאן קרובים לגבולות הארץ המתוארים בבמדבר ל"ד.

נחלת הגרים (כב-כג)

בפסקה קצרה זו מתייחס יחזקאל לגרים שבעם ישראל, ואומר שגם הם יקבלו נחלה: "וְהָיוּ לָכֶם כְּאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִתְּכֶם יִפְּלוּ בְנַחֲלָה בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. וְהָיָה בַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר־‏גָּר הַגֵּר אִתּוֹ שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ נְאֻם אֲדֹנָי ה'" (כב-כג).