תשובת ה' (א-ט)
בסוף הפרק הקודם, העם ביקש שה' ירחם עליהם ויפסיק את הבצורת. ה' עונה לעם ואומר שגם "אִם־יַעֲמֹד מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל לְפָנַי אֵין נַפְשִׁי אֶל־הָעָם הַזֶּה" (א). הפורענות כבר נחתמה ואין דרך לתקן את המצב "וּנְתַתִּים לְזַעֲוָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ בִּגְלַל מְנַשֶּׁה בֶן־יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עַל אֲשֶׁר־עָשָׂה בִּירוּשָׁלִָם" (ד). בהמשך שוב מובאים תיאורי פורענות קשים "וָאֶזְרֵם בְּמִזְרֶה בְּשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ שִׁכַּלְתִּי אִבַּדְתִּי אֶת־עַמִּי מִדַּרְכֵיהֶם לוֹא־שָׁבוּ" (ז).
קינת הנביא (י-יד)
הנביא מקונן על היוולדו, מכיוון שהוא איש ריב ומדון מלידה: "אוֹי־לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל־הָאָרֶץ לֹא־נָשִׁיתִי וְלֹא־נָשׁוּ־בִי כֻּלֹּה מְקַלְלַוְנִי" (י). ה' מעודד את הנביא ואומר לו: "הֲיָרֹעַ בַּרְזֶל בַּרְזֶל מִצָּפוֹן וּנְחֹשֶׁת" (יב) – כלומר כשם שלא ניתן לשבור ברזל או נחושת, כך הנביא חזק ואויביו לא יצליחו לפגוע בו. אך הנביא ממשיך להקשות ושואל: "לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה מֵאֲנָה הֵרָפֵא הָיוֹ תִהְיֶה לִי כְּמוֹ אַכְזָב מַיִם לֹא נֶאֱמָנוּ" (יח). ה' עונה לו: "אִם־תָּשׁוּב וַאֲשִׁיבְךָ לְפָנַי תַּעֲמֹד וְאִם־תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה יָשֻׁבוּ הֵמָּה אֵלֶיךָ וְאַתָּה לֹא־תָשׁוּב אֲלֵיהֶם" (יט). דברי ה' מעט קשים, ונדמה שהפירוש של רד"ק מבהיר את הדברים: אם תשוב – אחרי שחטאת שקראת לי "אכזב", אשיב אותך – תחזור בתשובה, ואז תהיה כפי שהיית בעבר: האויבים יבואו אליך, וילמדו כיצד לשמור את דרך ה', ולא שאתה תשוב אליהם, ותחטא בלשונך שוב. רק אז – "וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ וְלֹא־יוּכְלוּ לָךְ כִּי־אִתְּךָ אֲנִי לְהוֹשִׁיעֲךָ וּלְהַצִּילֶךָ נְאֻם־ה'" (כ).