תקציר ירמיהו פרק י"א

יש לשמוע לדברי הברית (א-ח)

ירמיהו קורא לעם "שִׁמְעוּ אֶת־דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת" (ב). הנביא מבהיר שמי שישמע לדברי הברית יזכה לטוב "לְמַעַן הָקִים אֶת־הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּיּוֹם הַזֶּה" (ה), אך העם מסרב לשמוע "וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא־הִטּוּ אֶת־אָזְנָם וַיֵּלְכוּ אִישׁ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם הָרָע"(ח) ולכן ה' יביא עליהם את הקללה שבדברי הברית: "וָאָבִיא עֲלֵיהֶם אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַבְּרִית־הַזֹּאת אֲשֶׁר־צִוִּיתִי לַעֲשׂוֹת וְלֹא עָשׂוּ" (ח). ייתכן שהברית המדוברת כאן מתייחסת למציאת ספר התורה בימי יאשיהו.

בעקבות הפרת הברית – תבוא הפורענות (ט-יז)

ה' מאשים את העם בהפרת הברית "הֵפֵרוּ בֵית־יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה אֶת־בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת־אֲבוֹתָם" (י) ולכן הפורענות תפגע בהם "הִנְנִי מֵבִיא אֲלֵיהֶם רָעָה אֲשֶׁר לֹא־יוּכְלוּ לָצֵאת מִמֶּנָּה וְזָעֲקוּ אֵלַי וְלֹא אֶשְׁמַע אֲלֵיהֶם" (יא). ה' מצווה את הנביא לא להתפלל בעד העם "כִּי אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ בְּעֵת קָרְאָם אֵלַי בְּעַד רָעָתָם" (יד). בסוף הפסקה ה' תוהה מדוע העם עדיין ממשיכים לבוא אל המקדש ולהביא קרבנות, שהרי העם עושים הכול במרמה: "מֶה לִידִידִי בְּבֵיתִי עֲשׂוֹתָהּ הַמְזִמָּתָה הָרַבִּים וּבְשַׂר־קֹדֶשׁ יַעַבְרוּ מֵעָלָיִךְ" והשמחה של העם מגיעה רק אם הם עושים רע: "כִּי רָעָתֵכִי אָז תַּעֲלֹזִי" (טו).

התמודדות הנביא עם סביבתו הקרובה (יח-כב)

בפרקים הקרובים נחשף להתמודדות של הנביא עם סביבתו, ובעיקר יושבי ענתות, העיר בה גר ירמיהו. כפי שנראה, האנשים הקרובים לירמיהו בקשו לפגוע בו ולהורגו.

פסקה זו נפתחת בכך שה' גילה לירמיהו את המזימות של אנשי ענתות: "נַשְׁחִיתָה עֵץ בְּלַחְמוֹ וְנִכְרְתֶנּוּ מֵאֶרֶץ חַיִּים וּשְׁמוֹ לֹא־יִזָּכֵר עוֹד" (יט). הנביא מודה לה' שהוא חשף בפניו את מזימות תושבי ענתות וה' מודיע שיפרע מהם: "הִנְנִי פֹקֵד עֲלֵיהֶם הַבַּחוּרִים יָמֻתוּ בַחֶרֶב בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם יָמֻתוּ בָּרָעָב. וּשְׁאֵרִית לֹא תִהְיֶה לָהֶם כִּי־אָבִיא רָעָה אֶל־אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת שְׁנַת פְּקֻדָּתָם" (כב-כג).