תקציר ירמיהו פרק כ'

כליאת ירמיהו על ידי פשחור ונבואת ירמיהו עליו (א-ו)

בפרק הקודם ירמיהו עמד בחצר בית ה' וקרא נבואת פורענות. בעקבות נבואה זו, פשחור, שהיה "פָקִיד נָגִיד בְּבֵית ה'" (א) הכה את ירמיהו ונתן אותו "עַל־הַמַּהְפֶּכֶת אֲשֶׁר בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר בְּבֵית ה'" – מדובר בסוג של מעצר. ירמיהו בתגובה מנבא על פשחור דברים קשים: "הִנְנִי נֹתֶנְךָ לְמָגוֹר לְךָ וּלְכָל־אֹהֲבֶיךָ וְנָפְלוּ בְּחֶרֶב אֹיְבֵיהֶם וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת וְאֶת־כָּל־יְהוּדָה אֶתֵּן בְּיַד מֶלֶךְ־בָּבֶל וְהִגְלָם בָּבֶלָה וְהִכָּם בֶּחָרֶב... וְאַתָּה פַשְׁחוּר וְכֹל יֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ תֵּלְכוּ בַּשֶּׁבִי וּבָבֶל תָּבוֹא וְשָׁם תָּמוּת וְשָׁם תִּקָּבֵר אַתָּה וְכָל־אֹהֲבֶיךָ אֲשֶׁר־נִבֵּאתָ לָהֶם בַּשָּׁקֶר" (ד-ו).

תלונת ירמיהו (ז-יח)

בפסקה זו מובאת תחינה ארוכה יחסית של הנביא, שמבקש לנקום באויביו: "וַה' צְבָאוֹת בֹּחֵן צַדִּיק רֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב אֶרְאֶה נִקְמָתְךָ מֵהֶם כִּי אֵלֶיךָ גִּלִּיתִי אֶת־רִיבִי" (יב). באמצע התחינה הנביא מודה לה' על הצלתו "שִׁירוּ לַה' הַלְלוּ אֶת־ה' כִּי הִצִּיל אֶת־נֶפֶשׁ אֶבְיוֹן מִיַּד מְרֵעִים" (יג), אך מיד עובר לקלל את יום היוולדו: "אָרוּר הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻלַּדְתִּי בּוֹ יוֹם אֲשֶׁר־יְלָדַתְנִי אִמִּי אַל־יְהִי בָרוּךְ... לָמָּה זֶּה מֵרֶחֶם יָצָאתִי לִרְאוֹת עָמָל וְיָגוֹן וַיִּכְלוּ בְּבֹשֶׁת יָמָי" (יד-יח). ייתכן שהמעבר בין פסוקי ההצלה וההודיה לייאוש מהחיים מתאר את המצב הנפשי הקשה בו נמצא הנביא, כאשר הוא נתון במהפכת.