תקציר ירמיהו פרק כ"א

נבואה לצדקיהו ולעם בעת עליית בבל (א-י)

צדקיהו, המלך שבימיו נחרבו ירושלים והמקדש, פונה לירמיהו ומבקש ממנו לדרוש בה' בשבילו בזמן שהבבלים צרים על ירושלים: "דְּרָשׁ־נָא בַעֲדֵנוּ אֶת־ה' כִּי נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל נִלְחָם עָלֵינוּ אוּלַי יַעֲשֶׂה ה' אוֹתָנוּ כְּכָל־נִפְלְאֹתָיו וְיַעֲלֶה מֵעָלֵינוּ" (ב).

ירמיהו עונה לצדקיהו בצורה קשה: "הִנְנִי מֵסֵב אֶת־כְּלֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיֶדְכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם נִלְחָמִים בָּם אֶת־מֶלֶךְ בָּבֶל וְאֶת־הַכַּשְׂדִּים הַצָּרִים עֲלֵיכֶם מִחוּץ לַחוֹמָה וְאָסַפְתִּי אוֹתָם אֶל־תּוֹךְ הָעִיר הַזֹּאת. וְנִלְחַמְתִּי אֲנִי אִתְּכֶם בְּיָד נְטוּיָה וּבִזְרוֹעַ חֲזָקָה וּבְאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל" (ד-ה). כלומר הנביא מסביר שהבבלים הם רק השליחים של ה', ובניגוד לחשיבה של העם, ה' הוא זה שנלחם בישראל, והוא לא מתכוון לרחם על העם. למרות זאת ירמיהו פונה באופן ישיר לעם ומציב בפניהם אלטרנטיבה: "הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת יָמוּת בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדָּבֶר וְהַיּוֹצֵא וְנָפַל עַל־הַכַּשְׂדִּים הַצָּרִים עֲלֵיכֶם וְחָיָה וְהָיְתָה־לּוֹ נַפְשׁוֹ לְשָׁלָל" (ט). מי שיכנע בפני הבבלים – יינצל.

נבואות לבית מלך יהודה (יא-יד)

מכאן ועד הפרק הבא יובאו מספר נבואות שמיועדות ל"בית מלך יהודה". בפסקה הזאת הנביא דורש מהמלך לשפוט בצדק: "דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט וְהַצִּילוּ גָזוּל מִיַּד עוֹשֵׁק פֶּן־תֵּצֵא כָאֵשׁ חֲמָתִי וּבָעֲרָה וְאֵין מְכַבֶּה מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם" (יב). לעם, שבטוחים בשלומם הנביא מבהיר ש: "וּפָקַדְתִּי עֲלֵיכֶם כִּפְרִי מַעַלְלֵיכֶם נְאֻם־ה' וְהִצַּתִּי אֵשׁ בְּיַעְרָהּ וְאָכְלָה כָּל־סְבִיבֶיהָ" (יד).