נבואה לגויים על שעבוד לבבל (א-ח)
ה' מצווה את הנביא לשים על צווארו "מוֹסֵרוֹת וּמֹטוֹת", שהם מייצגים את השעבוד לבבל. ירמיהו צריך לשלוח למלכי האזור דרך שליחים שבאים לירושלים ולומר להם שה' שולח את מלך בבל על כל הארצות האלה, ועליהם להיכנע לבבל. העם שלא יכנע לבבל – יפרע "בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר אֶפְקֹד עַל־הַגּוֹי הַהוּא נְאֻם־ה' עַד־תֻּמִּי אֹתָם בְּיָדוֹ" (ח).
נבואה לעם ישראל על עליית בבל (ט-כב)
הנביא פונה לעם ישראל בדרישה לא לשמוע אל נביאי השקר שאומרים לא לעבוד את מלך בבל. הנביא מבהיר שמי שיכנע לבבל "וְהִנַּחְתִּיו עַל־אַדְמָתוֹ נְאֻם־ה' וַעֲבָדָהּ וְיָשַׁב בָּהּ" (יא). הנביא ממשיך להפציר לא לשמוע לנביאי השקר שטוענים שכלי ה' (שהוגלו בגלות יהויכין) עומדים לחזור לירושלים, והגאולה מתקרבת. ירמיהו מכריז "כֹה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל־הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בֵּית ה' וּבֵית מֶלֶךְ־יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. בָּבֶלָה יוּבָאוּ וְשָׁמָּה יִהְיוּ עַד יוֹם פָּקְדִי אֹתָם נְאֻם־ה' וְהַעֲלִיתִים וַהֲשִׁיבֹתִים אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה" (כא-כב).