תקציר ירמיהו פרק ל"ד

נבואת ירמיהו לצדקיהו על אחריתו (א-ז)

בזמן שנבוכדראצר מלך בבל כבר נלחם בירושלים, ה' צווה את ירמיהו לומר לצדקיהו מלך יהודה שמלך בבל עומד להחריב את ירושלים ולתפוס אותו "וְאַתָּה לֹא תִמָּלֵט מִיָּדוֹ כִּי תָּפֹשׂ תִּתָּפֵשׂ וּבְיָדוֹ תִּנָּתֵן וְעֵינֶיךָ אֶת־עֵינֵי מֶלֶךְ־בָּבֶל תִּרְאֶינָה וּפִיהוּ אֶת־פִּיךָ יְדַבֵּר וּבָבֶל תָּבוֹא" (ג). אמנם הנביא גם עודד את צדקיהו: "לֹא תָמוּת בֶּחָרֶב. בְּשָׁלוֹם תָּמוּת וּכְמִשְׂרְפוֹת אֲבוֹתֶיךָ הַמְּלָכִים הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר־הָיוּ לְפָנֶיךָ כֵּן יִשְׂרְפוּ־לָךְ" (ד-ה).

שחרור העבדים ושעבודם (ח-כב)

צדקיהו כרת ברית עם כל העם וקרא דרור לשחרור העבדים והשפחות, אך לאחר מכן שוב העם החזיר את העבדים והשפחות.

בעקבות אירוע זה ה' פנה לירמיהו בנבואת חורבן קשה: "כֹּה־אָמַר ה' אַתֶּם לֹא־שְׁמַעְתֶּם אֵלַי לִקְרֹא דְרוֹר אִישׁ לְאָחִיו וְאִישׁ לְרֵעֵהוּ הִנְנִי קֹרֵא לָכֶם דְּרוֹר נְאֻם־ה' אֶל־הַחֶרֶב אֶל־הַדֶּבֶר וְאֶל־הָרָעָב וְנָתַתִּי אֶתְכֶם לְזַעֲוָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ" (יז). ה' גזר חורבן גמור על העיר ועל צדקיהו: "הִנְנִי מְצַוֶּה נְאֻם־ה' וַהֲשִׁבֹתִים אֶל־הָעִיר הַזֹּאת וְנִלְחֲמוּ עָלֶיהָ וּלְכָדוּהָ וּשְׂרָפֻהָ בָאֵשׁ וְאֶת־עָרֵי יְהוּדָה אֶתֵּן שְׁמָמָה מֵאֵין יֹשֵׁב" (כב).