תקציר ירמיהו פרק ל"ט

פרקנו מתאר את חורבן ירושלים על ידי הבבלים.

בשנה ה-11  לצדקיהו, לאחר כשנה וחצי של מצור, הבבלים נכנסים לתוך העיר לקראת כיבוש העיר באופן סופי. צדקיהו שרואה את הבבלים נכנסים לתוך העיר, בורח בלילה מן העיר לכיוון יריחו. הבבלים משיגים את צדקיהו בערבות יריחו. החיילים לוקחים את צדקיהו לרבלה, שם מלך בבל שוחט את בני צדקיהו לנגד עיניו ולאחר מכן הוא מעוור את צדקיהו, אוסר אותו ומעלה אותו לבבל.

מי שנשאר בעיר מת או מוגלה לבבל, ורק חסרי-כל נשארים בירושלים "וּמִן־הָעָם הַדַּלִּים אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם מְאוּמָה הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה" (י). מלך בבל ציווה את נבוזראדן, רב הטבחים, לא לפגוע בירמיהו "כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אֵלֶיךָ כֵּן עֲשֵׂה עִמּוֹ" (יב), וכך היה. נבוזראדן מעביר את ירמיהו מחצר המטרה ומשאיר אותו בארץ יחד עם גדליה בן אחיקם.

במקביל לחורבן, ירמיהו מקבל מה' נבואה על כושי, עבד המלך, שהציל אותו ממוות בבור הטיט: "מַלֵּט אֲמַלֶּטְךָ וּבַחֶרֶב לֹא תִפֹּל וְהָיְתָה לְךָ נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל כִּי־בָטַחְתָּ בִּי נְאֻם־ה'" (יח). ה' מבטיח לכושי שהוא ינצל מהחורבן על ירושלים.