הפרק נפתח (א-ו) ברשימת הגויים שה' מנסה בהם את ישראל בתקופת השופטים "וַיִּהְיוּ לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל לָדַעַת הֲיִשְׁמְעוּ אֶת מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה" (ד). לאחר מכן בפרק נזכרים שלושה שופטים:
עתניאל בן קנז (ז-יא)
השופט הראשון הוא משבט יהודה - עתניאל בן קנז, אחיו של כלב, המוכר לנו מסיפור כיבוש קרית ספר שבעקבותיו התחתן עם עכסה בת כלב. עתניאל נלחם בכושן רשעתיים מארם נהריים, והצליח להכניע אותו.
אהוד בן גרא (יב-ל)
אהוד בן גרא היה משבט בנימין והוא "איטר (חלש) יד ימינו" (היינו: שמאלי). בתקופת אהוד עם ישראל השתעבד למואב, שמלכם הוא עגלון. בעזרת רצף תכסיסים מצליח אהוד לפלוש לארמון של עגלון ולהרוג אותו. כך השעבוד של מואב מסתיים ועם ישראל מצליח להכות את מואב.
שמגר בן ענת (לא)
שמגר בן ענת נמנה עם "השופטים הקטנים": לא ידוע לנו הרבה על שמגר בן ענת, אלא רק את שמו ושהוא הכה את פלשתים. סך הכול יש שישה שופטים קטנים (כנגד ששת השופטים "הגדולים").