דוד ושאול (א-ה)
מלחמת דוד וגולית שינתה באופן קיצוני את היחסים בין דוד לשאול. בפרקנו אנו שומעים לראשונה על כך ששאול עוין את דוד ומבקש לפגוע בו: בתחילת הפרק (א-ה) מסופר על הקשר בין דוד ליונתן. פסוקים אלו קשורים באופן ישיר אל הפרק הקודם כחלק מהמלחמה בגולית, והם מסכמים בחגיגיות: "וַיֵּצֵא דָוִד בְּכֹל אֲשֶׁר יִשְׁלָחֶנּוּ שָׁאוּל יַשְׂכִּיל וַיְשִׂמֵהוּ שָׁאוּל עַל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וַיִּיטַב בְּעֵינֵי כָל הָעָם וְגַם בְּעֵינֵי עַבְדֵי שָׁאוּל".
דוד והעם (ו-ט)
לאחר הקרב הגדול יוצאות נשים מכל ישראל ושרות לפני שאול: "וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹת וַתֹּאמַרְןָ הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו" (ז). האם הנשים שרו לכבודו של שאול או שמא לגלגו עליו? - לא לגמרי ברור. מה שברור הוא ששאול הבין את זה כלגלוג: "וַיִּחַר לְשָׁאוּל מְאֹד... וַיֹּאמֶר נָתְנוּ לְדָוִד רְבָבוֹת וְלִי נָתְנוּ הָאֲלָפִים וְעוֹד לוֹ אַךְ הַמְּלוּכָה" (ח). התוצאה של השיר הזה הופכת להיות דרמטית: "ויהי שאול עוין את דוד מהיום ההוא והלאה" (ט).
הניסיון הראשון של שאול לפגוע בדוד (י-טז)
שאול מנסה לפגוע בדוד, ומשליך את חניתו אליו. שאול כנראה מבין שעשה טעות ומעביר את דוד למשרה אחרת. מעתה דוד לא ישמש אותו באופן קבוע ויהיה לידו אלא יהיה שר אלף מחוץ לבית המלוכה. כאשר שאול מבין שה' עם דוד הוא מתחיל לחשוש: "וירא שאול מלפני דוד כי היה ה' עמו ומעם שאול סר" (יב).
הניסיון השני של שאול לפגוע בדוד (יז-ל)
שאול צריך לקיים את הבטחתו מהפרק הקודם ולהשיא את בתו לדוד. בו בזמן שהוא חושב על זה, הוא גם מתכנן איך להרוג את דוד: "וְשָׁאוּל אָמַר אַל תְּהִי יָדִי בּוֹ וּתְהִי בוֹ יַד פְּלִשְׁתִּים" (יז). אך הסיפור הולך ומסתבך; דוד מסרב להצעתו של שאול. בינתיים מירב, בתו הבכורה של שאול, נלקחת על ידי אחר, וכעת המועמדת להינשא לדוד היא מיכל, שגם אוהבת את דוד. אחרי סבב סירובים נוסף דוד משתכנע ומוכן להתחתן עם משפחת שאול. שאול מבקש ממנו להביא 100 עורלות פלשתים, כחלק מהניסיון לפגוע בו (כך הפלשתים יפגעו בדוד תוך כדי הניסיון), ודוד מצליח להרוג 200 פלשתים בקלות, ומביא את עורלותיהם. שאול שוב מתוסכל וכועס.