פרקנו מספר על פתיחת מרד אבשלום בדוד, כיצד פועל אבשלום ומהי תגובתו של דוד והסובבים אותו:
ההכנה לקראת המרד (א-ו)
עוד הרבה לפני שהמרד עצמו הגיע, אבשלום מארגן לעצמו מרכבה וסוסים ומקבל אנשים למשפט: "וַיְהִי כָּל הָאִישׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה לּוֹ רִיב לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לַמִּשְׁפָּט ויקרא אבשלום אליו..." (ב). היתרון הגדול באבשלום הוא התחושה הטובה שהוא נותן כשהוא שומע את כל אחד מבעלי הדין: "רְאֵה דְבָרֶיךָ טוֹבִים וּנְכֹחִים, וְשֹׁמֵעַ אֵין לְךָ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ" (ג). אבשלום מצליח לעורר את האנשים.
הכרזת אבשלום והמלכתו (ז-יב)
ארבעים שנה עוברות, ואבשלום מרגיש מוכן לפתוח במרד. הוא מבקש מדוד אביו ללכת לחברון. דוד מאפשר לו זאת, ואבשלום מסביר לסובבים מה עליהם לעשות: "כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת קוֹל הַשֹּׁפָר וַאֲמַרְתֶּם מָלַךְ אַבְשָׁלוֹם בְּחֶבְרוֹן" (י). התוצאה היא חד משמעית: "וַיְהִי הַקֶּשֶׁר אַמִּץ וְהָעָם הוֹלֵךְ וָרָב אֶת אַבְשָׁלוֹם" (יב).
תגובת דוד (יג-יח)
המגיד מגיע אל דוד ומבשר לו את שאירע. דוד מתכונן לבריחה מהעיר, והאנשים שעם דוד עוזבים את ירושלים. בארמון משאיר דוד את נשותיו: "וַיַּעֲזֹב הַמֶּלֶךְ אֵת עֶשֶׂר נָשִׁים פִּלַגְשִׁים לִשְׁמֹר הַבָּיִת" (טז).
לפני היציאה מהעיר: שלוש שיחות (יט-לז)
לפני היציאה והבריחה דוד עורך שלוש שיחות דחופות: עם איתי הגתי, עם צדוק ואביתר הכהנים ועם חושי הארכי.
איתי היה פלשתי ודוד מנסה לשכנע אותו לא ללכת איתו, אלא שאיתי מגלה נאמנות חזקה לדוד והוא ממשיך איתו.
כשדוד שם לב שצדוק ואביתר הכהנים נושאים את ארון ה' וחושבים להוציא אותו מהעיר, הוא מסביר להם שארון ה' צריך להישאר בירושלים.
חושי מגיע אל דוד ומעוניין גם הוא להצטרף לנמלטים מירושלים. דוד מציע הצעה אחרת: "וְאִם הָעִיר תָּשׁוּב וְאָמַרְתָּ לְאַבְשָׁלוֹם עַבְדְּךָ אֲנִי הַמֶּלֶךְ אֶהְיֶה עֶבֶד אָבִיךָ וַאֲנִי מֵאָז וְעַתָּה וַאֲנִי עַבְדֶּךָ וְהֵפַרְתָּה לִי אֵת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל" (לד). כך חושי הופך להיות מרגל של דוד ב"ממלכת" אבשלום.