פרקנו מוקדש כולו כהכנה למכה החזקה מכולן, מכת בכורות:
• משה מצטווה על שאילת הכלים: "דַּבֶּר-נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" (ב) לקיים את ההבטחה שנאמרה לאברהם "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" (בראשית ט"ו, יד)
• המכה תהיה כחצות הלילה וימות כל בכור "מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה" (ה).
• ההפליה שנזכרה בכמה מן המכות הקודמות היא הכרחית וחשובה במכה הזאת "לְמַעַן תֵּדְעוּן אֲשֶׁר יַפְלֶה ה' בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל" (ז).
• הכתוב מצדיק את הבאת המכות שהיו עד עתה ומסביר מדוע יש צורך גם במכה הזאת: "וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עָשׂוּ אֶת-כָּל-הַמֹּפְתִים הָאֵלֶּה לִפְנֵי פַרְעֹה וַיְחַזֵּק ה' אֶת-לֵב פַּרְעֹה וְלֹא-שִׁלַּח אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ" (י).
בפרק הבא יוצאים לדרך: מכת בכורות מתחילה ועם ישראל יוצא ממצרים.