בשני הפרקים הקרובים מופיעים נספחים לצו המשכן. פרקנו מתרכז במזבח הקטורת, מחצית השקל, הכיור, שמן המשחה והקטורת.
מזבח הקטורת (א-י)
מזבח הקטורת (או מזבח הזהב) נמצא בתוך המשכן בקודש "לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת" (ו). המזבח עשוי מעץ ומצופה בזהב, כמו רוב הכלים. גם למזבח הקטורת יש לתת טבעות ובדים (=מוטות) כדי שיהיה אפשר לסחוב אותו ממקום למקום. על מזבח הקטורת, מקטירים קטורת (שהמרשם המדוייק שלה יבוא בסוף הפרק).
מחצית השקל (יא-טז)
בין הציווי של מזבח הקטורת לציווי על הכיור מופיע הצו על מחצית השקל. תפקידו של מחצית השקל הוא כופר נפש בזמן מפקד העם, ונתינתו מונעת "נֶגֶף" בעם. כל אחד מבן עשרים שנה ומעלה צריך להביא את מחצית השקל שעובר לתרומה לעבודת אוהל מועד.
הכיור (יז-כא)
הכיור שנמצא בחצר המשכן עשוי מנחושת. אהרון והכוהנים לפני כניסתם אל הקודש צריכים לרחוץ את ידיהם ואת רגליהם בכיור וכך "לֹא יָמֻתוּ" (כ).
הקדשת הכלים והכוהנים (כב-לג)
לפני תחילת העבודה יש להקדיש את כלי המשכן ואת הכוהנים לעבודה. הקדשה זו נעשית באמצעות שמן המשחה, המכיל: "רֹאשׁ מָר-דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְקִנְּמָן-בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם וּקְנֵה-בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם. וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁמֶן זַיִת הִין" (כג-כד). הכלים והמשכן כולו צריכים להימשח בשמן הקדוש. הכתוב גם מביא אזהרות לגבי השמן. לאדם אסור למשוח את השמן על גופו וכן אסור לאדם לרקוח שמן דומה ולתת לזר.
הקטורת (לד-לח)
הפרק נפתח במזבח הקטורת ובסוף הפרק נאמר כיצד להכין את הקטורת. הקטורת מורכבת מ"נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה" (לד). יש לקחת את הצמחים האלו ולכתוש אותם היטב, ולשים על המזבח. גם כאן כמו שמן המשחה "אִישׁ אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה כָמוֹהָ לְהָרִיחַ בָּהּ וְנִכְרַת מֵעַמָּיו" (לח).