מזמור זה יסודו במזמור בקשה לאומי. המזמור נפתח בכותרת: "שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף" (א). 

תיאור מעשי האויבים (ב-ט)

המזמור נפתח בבקשה מה' שלא ישקוט: "אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל" (ב), מכיוון שאויבי העם מבקשים לפגוע בהם: "אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד" (ה). המשורר מזכיר כמה מהגויים שכרתו ברית כדי להשמיד את ישראל: "אׇהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים. גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק פְּלֶשֶׁת עִם יֹשְׁבֵי צוֹר. גַּם אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי לוֹט" (ז-ט).

העונש לאויבים (י-יט)

המשורר מבקש מה' שיפגע בהם כפי שעשה בימי השופטים. כפי שנלחם בימי דבורה נגד סיסרא ויבין: "עֲשֵׂה לָהֶם כְּמִדְיָן כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן" וכפי שסייע לגדעון להילחם בשרי מדין: "כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע כׇּל נְסִיכֵימוֹ" (יב). המשורר מזכיר שהמטרה בפגיעה באויבים היא הכרתם בה': "מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ ה'. יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי עַד וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ. וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ ה' לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כׇּל הָאָרֶץ" (יז-יט).

 

כתיבה: נתנאל שפיגל