מזמור זה יסודו בתפילה לירושלים. המזמור נפתח בכותרת: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד" (א).
השמחה בעלייה לירושלים (א-ג)
המשורר מעיד על שמחתו כשאומרים לו "בֵּית ה' נֵלֵךְ" (א), ומיד עובר לדבר בלשון רבים, כשהגיעו הוא וחבריו לירושלים: "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם. יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" (ב-ג).
תפקידי העיר (ד-ה)
ירושלים הינה מקום עבודת ה' לעם ישראל: "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה'" (ד) וכן מקום המשפט והצדק: "כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד" (ה).
דברי ברכה לעיר (ו-ט)
המזמור מסתיים בדברי ברכה ושלום לעיר ירושלים: "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ. יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ. לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ. לְמַעַן בֵּית ה' אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ" (ו-ט).
כתיבה: נתנאל שפיגל