מזמור זה יסודו במזמור בקשה לאומי. המזמור נפתח בכותרת: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת" (א).
הציפייה לישועה (א-ב)
המשורר פותח את המזמור בכך שהוא והמתפללים תלויים בה': "הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחׇנֵּנוּ" (ב).
תיאור המצוקה (ג-ד)
בחלק השני של המזמור המשורר מבקש חנינה מה': "חׇנֵּנוּ ה' חׇנֵּנוּ" (ג) ומנמק: "כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז" (ג) - כלומר הרבה ביזיונות באו עלינו. בפסוק הבא המשורר מרחיב על הביזיונות: "רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵי יוֹנִים" (ד) - כלומר נפשנו שבעה מהבוז של השאננים, הרשעים, שלועגים לנו וכן מהגאוותנים, "לגאי יונים", הבזים לנו.
כתיבה: נתנאל שפיגל