תרשיש

"וְגַם אֳנִי חִירָם אֲשֶׁר נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיא מֵאֹפִיר עֲצֵי אַלְמֻגִּים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה" (יא).
"כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם אֳנִי חִירָם אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים" (כב).

שני פסוקים בפרק מזכירים את צי האניות שהיה לחירם מלך צור, צי אשר פעל יחד או בשיתוף עם שלמה המלך.
בפסוק כב נזכר השם 'אני תרשיש' (=אוניות תרשיש) והדעות חלוקות באשר למשמעות השם 'תרשיש': האם הכוונה לשם מקום של עיר חוף, נמל, דגם של אוניה או אבן תרשיש - אבן יקרה.

התפתחויות בחקר הארכאולוגיה התת-ימית והתפתחויות טכנולוגיות, הביאו לחשיפת גילויים רבים שכנראה מזהים את 'תרשיש' כשם כללי של ספינות סוחר גדולות וחזקות, שהפליגו ונווטו בים הפתוח כשבבטנן מתכות יקרות וחיות אקזוטיות.

ויליאם אולברייט, בלשן ואחד מהארכאולוגיים המקראיים החשובים, סבר כי יש לזהות את משמעות השם 'תרשיש' עם הפועל האכדי "רששו" שמשמעותו להתיך, בזיקה למפעלי מתכת. אולברייט הציע כי 'תרשיש' הוא כינוי לאוניות סוחר שהובילו מתכות ומוצרי יוקרה.

בשנות השמונים של המאה העשרים התגלתה ספינת סוחר גדולה באתר התת-ימי 'אולו בורון' שממזרח לעיר התורכית קאס (Kas). הספינה נחפרה במהלך שנות התשעים ותוארכה ל-1200 לפני הספירה!. המטען של הספינה כלל מאות מטילי נחושת, בדיל וזכוכית, קנקנים ופיטסים (קנקני אגירה גדולים).

גילויים של ספינה זאת ואחרות במרחבי הים, מעידים כי נתיבי השייט חצו את הים התיכון. ספינות המסחר הללו הושטו על ידי קבוצה תרבותית שתושביה חיו בצפון כנען, ה"צידונים" - הסיפור הבולט הנוגע אליהם עוסק בקשריו של חירם מלך צור עם מלכי ישראל דוד ושלמה: "כי אני תרשיש למלך בים, עם אני חירם" (כב).

כתב: יעקב שרביט - מנהל היחידה לארכאולוגיה ימית, רשות העתיקות

באדיבות אתר 929