"וַיָּבֵא ה' עֲלֵיהֶם אֶת שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְנַשֶּׁה בַּחֹחִים וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיּוֹלִיכֻהוּ בָּבֶלָה. וּכְהָצֵר לוֹ חִלָּה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו וַיִּכָּנַע מְאֹד מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו. וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלִַם לְמַלְכוּתוֹ וַיֵּדַע מְנַשֶּׁה כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים" (דברי הימים ב ל"ג, יא-יג)
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק י הלכה ב
אמר רבי לוי: מולא [=סיר] של נחושת עשו לו ונתנו אותו בתוכה, והיו מסיקין תחתיו.
כיון שראה שצרתו צרה, לא הניח עבודה זרה בעולם שלא הזכירה.
כיון שלא הועיל לו כלום, אמר: זכור אני שהיה אבי מקרא אותי את הפסוק הזה בבית הכנסת (דברים ד', ל-לא):
"בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו כי אל רחום ה' אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם",
הרי אני קורא אותו, אם עונה אותי - מוטב, ואם לאו - הא כל אפייא שוין [=הרי כל הפנים שוות].
והיו מלאכי השרת מסתמין את החלונות שלא תעלה תפילתו של מנשה לפני הקדוש ברוך הוא.
והיו מלאכי השרת אומרים לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם אדם שעבד עבודה זרה והעמיד צלם בהיכל, אתה מקבלו בתשובה?
אמר להן: אם איני מקבלו בתשובה הרי אני נועל את הדלת בפני כל בעלי תשובה.
מה עשה לו הקדוש ברוך הוא? חתר לו חתירה מתחת כסא הכבוד שלו ושמע תחינתו
הדא היא דכתיב [=זהו שכתוב] (דברי הימים ב ל"ג, יג): "ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחינתו וישיבהו".