עיון בפסוק בפרקנו ובמדרשים שבאו בעקבותיו מגלה כי משה רבינו זכה לצאצאים רבים - שישים ריבוא במספר.
ספר דברי הימים חובב רשימות למיניהן. בפרקנו אנחנו פוגשים ברשימות הלויים. כדרכו של דברי הימים, מדי פעם מופיעות לאורך הרשימה הערות שמספקות עבודה לדרשנים. כך הפסוקים הבאים:
"בְּנֵי מֹשֶׁה גֵּרְשֹׁם וֶאֱלִיעֶזֶר… וַיִּהְיוּ בְנֵי אֱלִיעֶזֶר רְחַבְיָה הָרֹאשׁ וְלֹא הָיָה לֶאֱלִיעֶזֶר בָּנִים אֲחֵרִים וּבְנֵי רְחַבְיָה רָבוּ לְמָעְלָה" (טו-יז).
הפסוקים מספרים שלאליעזר בן משה היה רק בן אחד, רחביה, אך אליעזר זכה בכל זאת לצאצאים רבים מפני שבני רחביה "רָבוּ לְמָעְלָה". התיאור "רבו למעלה" לא מספק מספר מדויק - עד כמה רבים היו בניו של רחביה?
כאשר העין המדרשית נתקלת בתיאור שכזה היא תיכף מתרוצצת במרחבי התנ"ך ומבקשת לצקת תוכן בדברים, לתת פשר לאזכור המסקרן של בני רחביה הרבים. כך התלמוד במסכת ברכות:
"ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: כל דבור ודבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא לטובה, אפילו על תנאי, לא חזר בו. מנא לן? (= מנין לנו) ממשה רבינו שנאמר: "הרף ממני ואשמידם וגו' ואעשה אותך לגוי עצום" (דברים ט', יד). אף על גב דבעא משה רחמי עלה דמלתא ובטלה אפילו הכי אוקמה בזרעיה (= אף על גב שביקש משה רחמים על הדבר ובטלו, בכל זאת העמידו בזרעו). שנאמר: "בני משה גרשום ואליעזר... ויהיו בני אליעזר רחביה הראש וגו' ובני רחביה רבו למעלה וגו'" (דברי הימים א כ"ג,טו-יז)".
(תלמוד בבלי ברכות ז, א)
ר' יוסי בתלמוד מחבר בין הפסוק שלנו לבין האירוע שהתרחש לאחר חטא העגל. כזכור, אלוקים מבקש להשמיד את ישראל ולהקים אומה חדשה ממשה, "הרף ממני ואשמידם", אומר אלוקים "ואעשה אותך לגוי גדול". משה מתחנן והגזירה בטילה. אך לדברי ר' יוסי "כל דבור ודבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא לטובה אפילו על תנאי, לא חזר בו" ועל כן למרות שגזירת החורבן בטלה, הברכה למשה שיהפוך ל'גוי עצום" התקיימה והרי לנו הפסוק בדברי הימים שבני רחביה, מצאצאיו של משה "רבו למעלה". ואם נשאל כמה רבים היו בני רחביה? התלמוד מיד מספק את התשובה - "רבו" - שישים ריבוא.
המספר הזה מאפשר דרשה נוספת המופיעה במדרש תנחומא. על פי הפסוקים הלוחות השניים ניתנו למשה לבדו, ללא קולות וברקים, בניגוד ללוחות הראשונים שנתינתם החלה עם מעמד הר סיני. המדרש אומר:
"מה הראשונים נתנו בקולי קולות אף השניים כן, מה הראשונים בששים רבוא אף השניים כן, והרי כתיב "ואיש לא יעלה עמך" (שמות ל"ד, ג)?, אלא שהעמיד הקדוש ברוך הוא ממשה רבינו ששים רבוא באותה שעה, שכן כתיב בדברי הימים "ובני רחביה רבו למעלה" (דברי הימים א כ"ג, יז) ודרשו רבותינו: למעלה מששים רבוא".
(מדרש תנחומא פרשת עקב)
משה רבנו, איש האלוקים, לא זכה לבית כהונה על שמו, אין שבט הקרוי על שמו, הוא אחד ויחיד ואין לו יורש. אך הפסוק בדברי הימים ובעקבותיו המדרש, מתארים את ההמשכיות של משה - את בניו הרבים של רחביה, ואת ההרחבה המדרשית שמקימה אומה שלמה מצאצאיו של משה.
באדיבות אתר 929