תורת הקרבנות
Found 16 Search results
תורה וממלכת כהנים
הרב חנוך וקסמןמדוע לא הובאו דיני הקרבנות כולם בקובץ אחד? מה כוונת התורה בהצגת שתי רשימות נפרדות של דינים אלו: הרשימה שבפרשת ויקרא וזו שבפרשת צו? ומדוע שונה סדרן של שתי הרשימות? על מהותן השונה בתכלית של שתי הרשימות - "תורת ישראל" שבפרשת ויקרא ו"תורת הכוהנים" שבפרשת צו - בשיעור שלפנינו.
תורות הקרבנות
הרב יהודה ראקבפרשת צו מופיעה החטיבה השנייה של דיני הקרבנות בספר ויקרא. קושי מרכזי אחד בחטיבה זו הוא מציאת המאפיין המיוחד של פרשה זו מול פרשת ויקרא, במיוחד לאור העובדה שחלק מן הדינים מופיעים בשתי הפרשות, וחלק לא. קושי שני הוא הבלבול שיוצרת חתימת החטיבה בשאלת הזמן והמקום של אמירתה. המפתח לפתרון הקשיים הוא ההבנה כי יש כאן עריכה מיוחדת שהתורה עשתה, במסגרתה יש כאן חריגה מהרצף הכרונולוגי של ספר ויקרא.
ספר ויקרא - 'לב' התורה
דוד נתיבתאריך פרסום: תשעח | | Hour and 3 minutes
בשיעור נתבונן במיקומו של ספר ויקרא בתוך מבנה ה'פירמידה' של התורה: בראשית ושמות כפתיחה של תהליך שמגיע לשיא בויקרא, במדבר ודברים - הדרדרות והתמודדות איתה. נראה שספר ויקרא מוציא לפועל את הרעיונות המופיעים בשמות - באמצעות שלושת הנושאים המרכזיים של הספר: קרבנות, טומאה וטהרה וקדושה.
פתיחה לתורת הקרבנות
פרופ' יונתן גרוסמןכהקדמה לעיסוק בתורת הקרבנות, יש להדגיש את מהותה ומשמעותה. ראשית, בהבנה כי בפרטי הפרטים שלה מסתתרים העקרונות העמוקים של עבודת ה'; ושנית, בהבנת היחס בין קרבנות ה' לקרבנות שאר העמים והקרבה שהם מבטאים בין ישראל לה': לעומת התפיסות האליליות במרחב, מודגש כי הקרבנות אינם סיפוק צרכי ה' אלא בעיקר הבעת מחויבותו של האדם כלפיו.
שתי רשימות הקרבנות (פרשת ויקרא ופרשת צו)
פרופ' יונתן גרוסמןבתחילת ספר ויקרא מופיעים דיני הקרבנות בשתי רשימות כמעט מקבילות בסדרן. נעמוד על ההבדל במיקוד בין שתי הרשימות, ובמשמעות החלוקה הזו לסדר הנושאים בכל רשימה.
"עֹלַת הַבֹּקֶר" – סמנטיקה קורבנית (א)
פרופ' יונתן גרוסמןבפתיחת העיון בקרבן העולה, נגע בעקרונות השייכים לכלל הקרבנות: מדוע ישנו דגש על מין הקרבן ושלמותו? מהו קרבן 'לרצון'? ומהי משמעות סמיכת הידיים?
"עֹלַת הַבֹּקֶר" – סמנטיקה קורבנית (ב)
פרופ' יונתן גרוסמןנמשיך לדון בביטויים מעולם הקרבנות, טרם נפתח בהבנת קרבן העולה: נזהה את הולכת הדם בפסוקים, ונסביר את המושגים 'הקטרה' ו'אשה'.
תורת העולה - תרומת הדשן והוצאתו
פרופ' יונתן גרוסמןבפתח פרשת צו מתייחסת התורה ל'תורת' העולה, ובתוכה נוגעת בשני ציוויים שונים לכאורה: פינוי הדשן מהמזבח, והבערת אש תמיד. במאמר זה נדון במשמעותה של תורמת הדשן וביחס הכפול העולה לגביה מן הפסוקים.
תורת המנחה - קדושה מדבקת
פרופ' יונתן גרוסמןכפתיחה ל'תורת המנחה' ובכלל לתורות הקרבנות הנאכלים בפרשת צו - נעסוק בהגדרת 'קדש קדשים' ובמשמעות 'כל אשר יגע בהם יקדש'.
קדושה מדבקת - ב'
פרופ' יונתן גרוסמןכהמשך לדיון על קדשי הקדשים ושאלת 'הנגע בהם יקדש', נציע ונוכיח מן הנביאים שקיימת בתורה תפיסה של 'קדושה מדבקת'. נראה שאת קדשי הקדשים יכולים רק בני אהרן הקדושים לאכול, מכיון שהקרבן יקדש אנשי חולין שיאכלו ממנו.
תורת המנחה - המשך
פרופ' יונתן גרוסמןנבחין בהבדלים בין תורת המנחה שבפרשת צו למפורט בפרשת ויקרא. כפי שכבר הצגנו, נראה כי בפרשת צו ישנה התמקדות באכילת הכהנים את המנחה, ושאכילה זו נחשבת כחלק מהקרבן על המזבח.
תורת החטאת - ג'
פרופ' יונתן גרוסמןבסיום תורת החטאת מובא דין מיוחד לחטאת שדמה הובא פנימה. דין זה, יחד עם מכלול הדינים הקודמים, מחדדים את דיני תורת החטאת כתוצאה של היותה קדש קדשים.
חלוקת הקרבנות בין הכהנים - א
פרופ' יונתן גרוסמןבפסוקים המתארים את זכיית הכהנים באכילת הקרבנות, הבחינו כבר חז"ל במעין סתירה הקיימת בין היתר אכילת הקרבן על ידי 'כל זכר בכהנים' לבין ההקפדה כי דוקא 'לכהן המקריב לו יהיה'. ננסה לתרץ סתירה זו לאור הבנת משמעות זכייתו של הכהן בקרבן.
חלוקת הקרבנות בין הכהנים - ב
פרופ' יונתן גרוסמןראינו שלפי פשטי המקראות יש חלוקה בין מנחות מעובדות (הניתנות לכוהן המקריב) ובין מנחת סולת ומנחת חוטא (המתחלקות בין כל הכוהנים, גם אלו שלא עבדו בהקרבתן). רמב"ן ורמב"ם הציעו ביאור לעולה מפשטי המקראות, ומתוך דבריהם ניתן לאתר שתי עמדות עקרוניות ביחס לעניין זה.
חתימת 'תורת הקרבנות' (רשימת הקרבנות השניה)
פרופ' יונתן גרוסמןבסוף תורת הקרבנות בפרשת צו, חותמת התורה בשני פסוקים המקבילים בסגנונם אך מתייחסים לשני נושאים שונים שנדונו ברשימה. נבחן את משמעות החתימות הללו, ואת הרמז שהן רומזות על מיקום השכינה.
קרבן זבח שלמים
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשע"ט | | Hour and 5 minutes
קורבן זבח השלמים ייחודי בכך שגם הבעלים המביא אותו אוכל ממנו, לצד הכוהנים והמזבח. בשיעור נסקור היבטים שונים שמלווים אותו, ובמיוחד נתן את דעתנו לתוספת הלחמים שמלווים לעתים את זבח השלמים.