ישנן פרשיות הלכתיות בתורה שהניתוח הספרותי שלהן חושף שהן כתובות בסגנון מרומם, המכיל אמצעים אמנותיים שונים.
כתיבתן של פרשיות אלו מתוך התחשבות בתכונות שנחשפו, מגלה שהן כתובות כשירה. נדגים זאת באמצעות פרשיות אחדות, ונשאל מה לשירה אצל החוק, ומדוע דווקא בפרשיות אלו.