מדוע רוב הלשונות השמיות השתמשו ב'אנא' או ב'אנכ', ולשון המקרא משתמשת בשתיהן, וכיצד? "אנכי עשו בכרך" (בפי יעקב), מול "אני בנך בכרך עשו" - "אני ה'..." בפתח חלום יעקב, מול "והנה אנכי עמך..." בהמשכו - "אנכי..." בסנה, מול "אני ה'" במכות מצרים; "אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים" מול "אנכי ה' א-להיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" - מנין ש'אנכי' הוא דיבור ראשון?