במזמור כ"ב זועק דוד לה' בטענה שה' עזב אותו ומסתיר את פניו ממנו. יש המפרשים שהמזמור מיוחס לאסתר שזועקת לה' מתוך ארמונו של אחשוורוש. בהמשך מתוארת הישענות על ה' מעת הלידה ותפילה לקרבת ה' בעיתות צרה. לבסוף, מתאר המשורר את בטחונו בה' שיושיע אותו מכל המציאות הקשה.