עיון במבוא לקהלת

ספר קהלת הוא אחד הספרים המפתיעים ביותר במורשתנו, וחכמים ביקשו לגונזו "מפני שדבריו סותרין זה את זה", ומפני "שמצאו בו דברים שהן מטים לצד המינות"! נדמה, שבדיוק בגלל חששות אלו, זכה ספר קהלת ל'מסגרת' ייחודית: דברי פתיחה וסיום המתמודדים עם בעיית הסתירות ועם ההשלכות האמוניות המורכבות של הספר. בשיעור נתמקד באחד עשר פסוקי המבוא של הספר (קהלת א' א-יא), ונראה, שהם נועדו להתפרש בשני אופנים סותרים בתכלית: כתלונה בדבר חוסר התוחלת שבקיום קצר ימים וכתלונה בדבר חוסר התוחלת שבקיום נצחי. מתוך סתירה זו, נבקש לבאר את מהותן של הסתירות הרבות בספר קהלת, ואת מקומו של הספר בהגות הדתית.