פרק ל"ד פותח בתוכחה לרועי ישראל, אשר נכשלו בתפקידם ולא רעו את צאן ישראל כפי שהיה מצופה מהם, ולפיכך, אומר הנביא, כי לעתיד הקב"ה ירעה את צאנו בעצמו. בחלק השני של הפרק, יחזקאל פונה לכבשים החזקות שרומסות את הכבשים החלשות ומתאר להן כיצד הקב"ה ישפוט אותן על כל מעשיהן. לבסוף, מזכיר יחזקאל לעם שהם בני אדם ולא כבשים, בחירתם בידם ואין תירוצים!