לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו הסברים והרחבות לעיון והעמקה בפרק:
"עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתמְֹכֶיהָ מְאֻשָּׁר" (יח)
הביטוי "עץ חיים" מקשר אותנו לסיפור גן עדן. כפי שמציין א' הורביץ, הדמיון אינו רק בביטוי הזה אלא בפסקה כולה:
• הפסוק הראשון בפסקה מזכיר פעמיים את המלה "אדם": "אַשְׁרֵי אָדםָ מָצאָ חכָמְָה ואְָדםָ יָפִיק תְּבוּנָה" (יג) המילה "אשרי" ו"מאושר" המופיעות בראש היחידה רומזות למוטיב נוסף בסיפור גן עדן. שם מצאנו שה' קילל את הנחש ואת האדמה "ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה" (בר' ג, יד). לשונות אר"ר ועצב הם ההפך מלשונות ברכה ושמחה הכלולות בלשון אשרי ומאושר.
• גן עדן היה מבורך בחומרים יקרים "וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב שָׁם הַבְּדלַֹח וְאֶבֶן הַשּׁהַֹם" (בראשית ב', יב). ואילו החכמה שווה כסף ופנינים "יְקָרָה הִיא מפניים מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיך לא יִשְׁווּ בָהּ. ארך יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמאֹולָהּ עשֶֹׁר וְכָבוֹד" (טו-טז). גן עדן היה מקום שלו. לחכמה יש דרכי נועם ונתיבות שלום "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נעַֹם וְכָל נְתִיבתֶֹיהָ שָׁלוֹם" (יז).
• אחרי חטא גן עדן נגזרה מיתה על האדם אך הדבק בחכמה זוכה לאריכות ימים "ארֶֹך יָמִים בִּימִינָהּ" (טז).
עיון בפסוקים מלמד שהכתוב מביא מרשם לחידוש הגישה לעץ החיים בפרט ולחזרה לגן עדן בכלל. מדוע חשוב לכותב ליצור את הזיקה בין החכמה לבין גן עדן? עיינו בתירוצו של א' הורביץ:
לפי בר' ב-ג, האדם ואשתו גורשו מגן עדן כי אכלו מעץ הדעת משום שהוא גרם להם שעיניהם נפקחו והם נהיו כאלוהים לדעת טוב ורע. בהשגת הדעת הפסיד האדם את כל שהיה לו בגן עדן: חיים, עושר, שלום ושלווה. הסכנה של ניצול החכמה לרעה משאירה את מורי החכמה שחברו את ספר משלי במצב מביך. מכיוון שהחכמה והדעת הם המצרכים המופקים והנמכרים על ידי חוגי הסופרים שיצרו את ספר משלי, לא יעלה על הדעת להאשים את החכמה והדעת בהתנהגות קלוקלת של האדם ובגורלו המר. לפיכך ספר משלי מלמד שהדרך חזרה לגן עדן, היא הדרך שבה יצאו.
באופן אירוני ופרדוקסלי, פתח היציאה הוא גם דלת הכניסה, הדעת והחכמה שהאדם קנה באי ציות לה' ושהובילו אותו לשאפתנות, חמדנות, ואף לגירוש מסביבתו האידאלית, יכולות גם להחזיר לו את ברכת גן עדן, וזה אם יימצאו ויופקו באמצעים כשרים כגון חינוך, שמיעה להורים ולמורים, לימוד מניסיון החיים, ובמיוחד יראת ה' שהיא ראשית חכמה. לאור תפקיד זה של הדעת בסיפור הגן, ספר משלי מתפלמס עם הרעיון שהחכמה (ודעת בכלל החכמה) וחיי נצח הם תרתי דסתרי ואינם יכולים לדור בכפפה אחת.
...בסיפור גן עדן האשה היא שהביא לאדם את הדעת וגרמה לו לאבד את מקומו ליד עץ החיים. ספר משלי מציג את החכמה בצורת אשה ("אורך ימים בימינה בשמאולה עושר וכבוד" פסוק טז) אך הפעם אין פגם במעשיה כמביאה חכמה לאדם. הגורם שהביא לידי הרחקת האדם מעץ החיים והחיים האידאליים בסיפור גן עדן הוא הגורם המביא לידי התקרבות אליהם בספר משלי.
למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"