ספר יהושע אמנם שייך לנביאים, אך יש לו חשיבות יתירה. דבר זה בא לידי ביטוי במיוחד בפרק כ' בו מופיעה פרשייה הלכתית מחדשת, בדומה לפרשיות התורה.
פרק כ' פותח במילים: "וידבר ה' אל יהושע לאמר" (א). פתיחה בסגנון זה נאמרה פעמים רבות בתורה, למשה רבנו, אך לא נאמרה אף פעם לנביאים, חוץ מאשר בפרקנו.
מה משמעותה של פתיחה ייחודית זו?
ראשית – דיבור כזה של ה' אל יהושע באותו סגנון כפי שדיבר אל משה, מעמיד את יהושע בדרגה גבוהה, קרובה למשה רבנו, ושונה מהותית מדרגת שאר הנביאים. חז"ל ביטאו את דרגתו המיוחדת של יהושע באמירה:
"אלמלא חטאו ישראל, לא ניתן להם אלא חמישה חומשי תורה וספר יהושע בלבד" (נדרים כב, ב)
שנית – פרק כ' בספר יהושע מיוחד בתוכנו משאר פרקי הספר, מפני שכתובה בו פרשייה הלכתית, בדומה לפרשיות ההלכתיות שבתורה. לכן דווקא בפרק כזה מתאימה פתיחה הדומה לפתיחה של פרשיות בתורה.
על פי זה ניתן להסביר עוד פסוק לא פשוט בסוף ספר יהושע (פרק כ"ד פס' כו): "ויכתוב יהושע... בספר תורת אלוקים". מה כתב יהושע בספר התורה? על פי אחת הדעות בחז"ל (במסכת מכות דף יא עמ' א), הכוונה היא לכתיבה של פרשת ערי מקלט, וכנראה שחז"ל אמרו זאת מפני שזוהי פרשה הלכתית מעין הפרשות ההלכתיות שקיימות בתורה.
בנוסף לכך, פרשיית ערי המקלט בספר יהושע איננה רק חזרה על פרשיית ערי המקלט בתורה, אלא יש בה גם חידוש מעניין:
"ונס אל אחת מהערים האלה, ועמד פתח שער העיר ודיבר באזני זקני העיר ההיא את דבריו ואספו אותו העירה אליהם ונתנו לו מקום וישב עמם" (ד)
לפי פסוק זה, לפני כניסת הרוצח לעיר המקלט עושים לו זקני העיר "מיני משפט", בו מחליטים האם הוא יכול להיכנס לעיר. אם כן, פרשיית ערי המקלט בספר יהושע מהווה השלמה ייחודית לפרשיות ערי מקלט בתורה,
לכן היה צורך בכתיבתה שוב בספר יהושע, ולכן גם יש לה פתיחה ייחודית, המתאימה לפרשיות בתורה.