הבדלת 3 הערים על ידי משה בעבר הירדן, נכנסה לתוקף רק בהקדשת 3 הערים – קֶדֶש, שכם וחברון – על ידי יהושע. ויש כאן גם חידושי הלכה.
הקדשת ערי המקלט לרוצח בשגגה, כדי לעצור ולמנוע נקמת דם ושרשרת רציחות, היא המקום היחיד בו כתוב – "וידבר ה' אל יהושע לאמֹר" (א) – לשון השמורה לתורת משה בלבד; הפרק כולו מלא הוראות חוק ומשפט, והוא מתאים לפרשה בתורה, כפי שאמרו חז"ל (מכות יא עמוד א). הבדלת 3 הערים על ידי משה בעבר הירדן, נכנסה לתוקף רק בהקדשת 3 הערים – קֶדֶש, שכם וחברון – על ידי יהושע, כפי שפירשו חז"ל (רש"י לדברים ד, מא; מכות ט עמוד ב).
יש כאן גם חידושי הלכה, המשלימים את חוקי המקלט שבתורה – "ונס אל אחת מהערים האלה, ועמד פתח שער העיר ודבר באזני זקני העיר ההיא את דבריו, ואספו אותו העירה אליהם, ונתנו לו מקום וישב עמם" (ד).
ב"פתח שער העיר" צריך להתנהל משפט זוטא, בו הרוצח בשגגה יספר את סיפורו, וישכנע את זקני עיר המקלט להכניס אותו – ייתכן שהוא גם יתחייב להישבע בשער העיר כדי לזכות במקלט, ואם יתברר ששיקר יתחייב גם על שבועת שקר, כפי שפירש הרב יעקב מדן (בספרו כי קרוב אליך לשמות, עמ' 362) את פשט הפסוק בפרשת משפטים (שמות כ"א, יד) – "וכי יָזִד איש על רעהו להרגו בערמה – מעם מזבחי תִקָחֶנוּ למות".
אחרי קבלתו לעיר המקלט, יש לו זכות לשבת שם מבלי לשלם דמי שכירות (רד"ק לפס' ד), ויש איסור להסגיר אותו (ה); הוא יצא רק כדי לעמוד למשפט "העדה" (=בית משפט כללי); אם יתברר שהוא אכן שגג, ישוב לעיר המקלט וישב בה "עד מות הכהן הגדול אשר יהיה בימים ההם" (ו; והפסוק כתוב בלשון קצרה).
עוד באותו נושא קראו בפוסט מאת הרב ד"ר שוקי רייס
באדיבות אתר 929