הצדק אכן יופיע

במזמור י אין פתיחה ואין שֵם (והיו שראו בו המשך של ט). מזמור יא דומה לו מאד בתיאורי הרשעים האורבים לחסרי ישע, אבל הוא פותח בדוד, וחותם בביטחון בצדק הא-לוהי שיופיע.

יש רמז אחד של קשר (בפסוק הראשון, היחיד במזמור בגוף ראשון), לסיפורי דוד בצעירותו[1], והוא הגירוש מהר ה' והבריחה לארץ פלשתים ולמואב. "...נוּדִי [מֵ]הַרְכֶם, צִפּוֹר" – בלשוננו: 'עופי מכאן' – בדיוק כך הבין דוד את משמעות הרדיפות של שאול ואנשיו, שהסיתו (לתחושת דוד) את המלך נגדו:

לָמָּה זֶּה אֲדֹנִי רֹדֵף אַחֲרֵי עַבְדּוֹ? 
כִּי מֶה עָשִׂיתִי, וּמַה בְּיָדִי רָעָה?
וְעַתָּה... אִם ה' הֱסִיתְךָ בִי, יָרַח מִנְחָה,
וְאִם בְּנֵי הָאָדָם אֲרוּרִים הֵם לִפְנֵי ה'
כִּי גֵרְשׁוּנִי[2] הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה'...

לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד

בַּה' חָסִיתִי,
אֵיךְ תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי –   
נוּדִי הַרְכֶם (=[מ]ההר שלכם), צִפּוֹר;   

כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת
כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל יֶתֶר לִירוֹת בְּמוֹ אֹפֶל  
לְיִשְׁרֵי לֵב;
כִּי הַשָּׁתוֹת (=כשהיסודות) יֵהָרֵסוּן, 
צַדִּיק מַה פָּעָל?

ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ [בארץ],
ה' בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ,
עֵינָיו יֶחֱזוּ, עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ בְּנֵי אָדָם;
ה' צַדִּיק יִבְחָן,   

וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ;
יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים (=גחלי פחם-אש),
אֵשׁ וְגָפְרִית וְרוּחַ זִלְעָפוֹת (=סערות)
מְנָת כּוֹסָם (=גורלם);

כִּי צַדִּיק ה', צְדָקוֹת אָהֵב,   
[המביטים] יָשָׁר, יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ (=פניו).

_________________________________

[1] בין אם המזמור נתחבר על ידי דוד (כפי שהבינו חז"ל), או הוקדש לכבודו
[2] רש"י (י"א, א) קשר בין נדידת הציפור, לבין דברי דוד על גירושו מנחלת ה', והוסיף, כי הכתיב "נודו", מכוון לעם ישראל כולו, הנודד כציפורים

באדיבות אתר 929