זעקת הנפש

15 שירי המעלות מסודרים ב-4 קבוצות – 3 קבוצות עם 3 שירים בכל אחת, וקבוצה אחרונה עם 6 שירים, 3 מרכזיים, ו-3 לוויינים של השיר הגדול האחרון –  

קכ – קכא – קכב.
קכג – קכד – קכה; שתי הקבוצות הראשונות מקבילות.
קבוצת השיא: קכו – קכז – קכח.
הקבוצה החותמת, מקבילה לשתי הראשונות במזמורים העיקריים: קכט – קל – קלב, והמזמור הגדול החותם יש לו מזמור פותח – קלא; מזמור חותם – קלג, ומזמור ברכה חותם לכל שירי המעלות – קלד.

_______________________

שירי המעלות: קכט - קל
סדרה אחרונה, חלק א': דומה לראשונות

שיר ראשון: "רַבַּת צְרָרוּנִי... כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן" - ברכת הארץ הטובה לא תחול עליהם.
שיר שני: "מִמָּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'... שִׁמְעָה בְקוֹלִי" - גם אם יש בנו עוונות, מצפים לישועה.

הסדרה האחרונה בשירי המעלות חוזרת אל הראשונות, ובמיוחד לראשונה, כשתיאור הצוררים מקביל ומתקשר בפירוש לתיאור הצרות (קכ > קכג > קכט), וזעקת "רַבַּת צְרָרוּנִי" (פעמיים!) ממשיכה בבירור את זעקת הנפש ("רַבַּת") משונאֵי שלום ומשחצנותם (בשתי הסדרות הראשונות). גם מזמורי התפילה והתחנון (קכא > קכה > קל) מתחברים בקלות, וכך גם מזמורי ירושלִַם (קכב > קכה, קכו וקכז > קלב).

הקללה שמאחל המזמור הפותח (קכט) ל-"כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן" היא היפוך הברכה החקלאית המיועדת ל"שִׁיבַת צִיּוֹן... בַּנֶּגֶב" (קכו) - יבולי השדות הפוריים שלהם יהיו "כחציר גגות" שיש בהם לכל היותר כמה שיבולים, ואין יבול של ברכה; אגב זה - למדנו שוב את ברכתו של בעז לקוצרים (רות ב, ד) "בְּשֵׁם ה'", שכל מי שעבר על פני הקוצרים היה מברך "בִּרְכַּת ה' אֲלֵיכֶם" - והם היו עונים - "בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם בְּשֵׁם ה'".

מן הצרות אל התפילה - כל מי ששמע תפילות של זעקה על חולים, כמו על צרות מכל המינים, מכיר את הקשר בין מזמור קכא למזמור קל - "אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים - מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי? עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ..." > "מִמָּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'... שִׁמְעָה בְקוֹלִי...", אך בהחלט מתאים לומר אותם גם בסדר ההפוך - תחילה בקשת סליחה ותחנון, לזכות ב"פְּדוּת" מכל העוונות, ואחר כך, לתאר את עזרת ה' השומר, מגן ומציל אותנו, בצאתנו ובבואנו.

מאתגר ומעניין לחבר אליהם גם את שיר ההצלה מהשיטפון ומהמלכודת (קכד, השיר המקביל מהסדרה השניה).

יציאת מצרים מהדהדת פעמים רבות במזמורי תהלים בכלל, ובשירי המעלות בפרט, וקל לזהות את כל תפילות משה על ישראל במדבר, בתמצית השיר - "אִם עֲו‍ֹנוֹת תִּשְׁמָר יָ-הּ - אֲ-דֹ-נָ-י מִי יַעֲמֹד? כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא", כלומר, למען ייראוך בחיים, ויעמדו לפניך למרות כל חטאיהם, שכן אם ימותו, מי יישאר לָחוּש ולשיר יראת ה'?!

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת
רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי – יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל [מיציאת מצרים] –
רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי – גַּם לֹא יָכְלוּ לִי!
עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים (=כובשים), הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם[1] –
ה' צַדִּיק – קִצֵּץ עֲבוֹת (=כַּבלֵי שלטון) רְשָׁעִים;
יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן;
יִהְיוּ כַּחֲצִיר גַּגּוֹת[2], שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף (=שלפני קציר) יָבֵשׁ;
שֶׁלֹּא מִלֵּא [מהם] כַפּוֹ קוֹצֵר, וְחִצְנוֹ[3] מְעַמֵּר;
וְלֹא אָמְרוּ הָעֹבְרִים [על פני הקוצרים]:
בִּרְכַּת ה' אֲלֵיכֶם –
בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם בְּשֵׁם ה'.

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת,
מִמַּעֲמַקִּים (=מעומק הצרות) קְרָאתִיךָ ה' –
[אנא] אֲ-דֹ-נָ-י שִׁמְעָה בְקוֹלִי,
תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי –  
אִם עֲו‍ֹנוֹת תִּשְׁמָר יָ-הּ,
אֲ-דֹ-נָ-י – מִי יַעֲמֹד (=יחזיק מעמד)?
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא (=ייראוך בחיים)!
קִוִּיתִי ה', קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי (=ציפיתי);
נַפְשִׁי [מייחלת] לַא-דֹ-נָ-י –
[יותר] מִשֹּׁמְרִים [המחכים] לַבֹּקֶר,
[כי] שֹׁמְרִים [מחכים] לַבֹּקֶר!
יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה'! 
כִּי עִם ה' הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת –  
וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲו‍ֹנֹתָיו!

----------------------------------------

[1] מענית היא תלם המחרשה לכל אורכו, והנמשל, האריכו זמן שליטתם בישראל.
[2] גגות בתים היו עשויים קורות עץ עם מילוי אדמה מהודקת ב'גלגל', והיו צומחים עליהם שיבולים בודדות.
[3] חוצן הוא מעיל עבודה עם כיס גדול למלא בו יבולים או סחורה.

באדיבות אתר 929