ללמוד לספור

פרשת אמור כוללת בתוכה את יסודות לוח השנה היהודי. בין היתר, מופיע בה הציווי על ספירת העומר: "וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עומר התנופה, שבע שבתות תמימות תהיינה. עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום" (טו-טז).

ידועים ויפים דברי חכמינו, שספירת העומר מבטאת את התהליך והציפייה שעוברים על היהודי בין חג הפסח, חג החירות החומרית, לחג השבועות, חג מתן תורה. ועדיין, חידוש גדול יש כאן: לוח השנה בדרך כלל נותן ביטוי למועדים מרכזיים עתירי משמעות; לא מצאנו לוח שנה שייתן משקל מיוחד גם לציפייה לקראת מועדים אלו!

גלום כאן מסר חשוב וייחודי: לא רק התוצאה חשובה, אלא גם התהליך. אנו חיים בעולם תכליתי והישגי, שמתייחס רק לתוצאות הניתנות למדידה ולכימות, ומתעלם מתהליכים איטיים ומהתפתחות מדורגת. אם לא תציג היום רווחים - המשקיעים יעזבו אותך מחר, שלא לומר אתמול. את האופרה החליף הקליפ, את החברה המשפחתית היציבה החליף הסטארט-אפ, במקום דיאטה מתמשכת עושים ניתוח לקיצור קיבה. הכל מיידי, מהיר, הישגי. אף אחד לא מתעניין בתהליכים שאתה עובר: רוצים תוצאות.

ספירת העומר מלמדת אותנו על חשיבותם של תהליכים. ההתפתחות שעובר יהודי בין חג הפסח לבין חג השבועות היא חשובה וראויה להתייחסות. אין תחליף להתפתחות איטית ולהשקעה מתמשכת. חשוב לשים לב שספירת העומר אינה ספירה לאחור: איננו סופרים כמה ימים נותרו עד שבועות, אלא כמה ימים כבר עברו. לכל יום יש משקל, ולתהליך יש חשיבות בפני עצמו, גם לפני שהגענו לתוצאה הסופית.

אין ארוחות חינם: אין הישגים בלי מאמץ, ואין תוצאה מוצלחת בלי תהליך ארוך ומתמשך של הכנה והתקדמות. בני העולם המודרני צריכים ללמוד את סוד המאמץ האיטי והסבלני; אנחנו צריכים ללמוד לספור.

נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך הספר 'פרשות' בהוצאת מעליות