לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו הסברים והרחבות לעיון והעמקה בפרק:
מזמור תהילים י"ט הוא בלא ספק מן המוכרים ולוקחי הלב שבמזמורי תהילים. בהירות ציוריו, רהיטות לשונו וגמישותה, דימויו המצודדים ותמימות האמונה העולה ומפכה מכל אלה, שובים את הלב. המזמור נפתח בכותרת: למְַנצַּחֵ מִזמְוֹר לדְוָדִ (א) ומסתיים בפסוק חתימה. גוף המזמור מחולק לשלוש יחידות תוכן מרכזיות: פס' ב-ז, ח-י, יא-יג.
המונח "מזמור" מצוי רק בספר תהילים ורק בכותרות המזמורים, הוא מופיע בספר חמישים ושבע פעמים. מזמור מציין ככל הנראה סוג כללי של השיר, אבל משמעו המדויק של המונח אינו ברור מאליו, וכבר חז"ל נתקשו בפירושו. הם ראו בו כינוי לשיר שמח אבל נראה שפירושו של מונח זה הוא שיר דתי בעל מקצב מוזיקלי. המונח "למנצח" בא בחמישים וחמשה מזמורים, ותמיד בכותרת המזמור. חוץ מאשר בספר תהילים הוא מופיע בחבקוק פרק ג', פס' יט, וגם שם הוא נזכר כחלק ממזמור תפילה.
להבנת הפשט והדרש של המילה "למנצח" עיינו בדה"א ט"ו, פס' כא, ובפירוש המילה במצודת ציון ובדברי הרב קוק:
מצודת ציון עזרא פרק ג' פסוק ח: לנצח - ענינו ניצוח השיר על שם שדרך בעלי השיר לנצח זה את זה בהרמת הקול ובהכרעת הנעימה.
הרב קוק סידור עולת ראי"ה: השירה העליונה לא תוכל לחול על האדם בקדושתה, כי אם אחרי אשר האדם בטוהר מוסרו ינצח בקרבו פנימה את כל כח המדכא את הנפש וכל דבר המחשיך את הודה של הנשמה. המנצח - לו יאתה להתחיל את המזמור, המפנה דרך אל השירה האלוהית, בזה שהיא מגלה להאדם את עצמיותו, את פנימיות נפשו המיוחדה, שכל הכוחות החומריים בהתגברותם הם מסתירים אותה... מהאישיות נבחרה לכך נעים זמירות ישראל, למנצח, מזמור, לדוד.
למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"