מדוע נמשלו ישראל לזית?

עם ישראל נמשלו לזית. כמה מתכונותיו של הזית עשויות להסביר משל זה:

1. עיקר השימוש שנעשה בזית בעבר היה להפקת שמן ולא למאכל. בדומה לזית גם עתידו של עם ישראל נמצא בסופו כלומר בימות המשיח.

2. הזית הצעיר, או עץ לאחר כריתה, קוצניים מאד והם מקבלים את מראם האופייני רק לאחר שהם מתפתחים. עץ הזית מסוגל להתחדש באופן יוצא דופן לאחר שריפה או כריתה. על שרידותו המיוחדת של הזית ניתן אולי ללמוד מתוך כך שהוא סימל את ההתחדשות לאחר המבול כאשר היונה הביאה לנח "עלה זית טרף בפיה" (בראשית ח', יא). מסביב בסיסו של עץ בוגר מתפתחים יחורים המסמלים את הדור הבא ואולי לכך כוונת הפסוק: "... בניך כשתלי זיתים סביב לשולחנך" (תהילים קכ"ח, ג). אנו רואים שגם בסופו של הזית יש לו אחרית או תקווה. כך גם עם ישראל עבר "כריתות" רבות, ולאחריהן הוא המשיך להתחדש.

3. "אמר רבי יהושע בן לוי: למה נמשלו ישראל לזית? לומר לך: מה זית אין עליו נושרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, אף ישראל אין להם בטילה עולמית לא בעולם הזה ולא בעולם הבא" (מנחות נג, ע"ב). הזית הוא צמח ירוק עד כלומר צמח הנושא עלים בכל עונות השנה. מבין עצי הפרי בעלי הערך הכלכלי המשמעותי של ארץ ישראל תכונה זו ייחודית, כמעט, אך ורק לזית משום שהתאנה, הגפן, הרימון, האגוז, התפוח ועוד משירים את עליהם בעונת החורף.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא מתוך פורטל הדף היומי