מדוע נקנסה מיתה על יאשיהו?

הפרשה העוסקת בימי יאשיהו בדברי הימים (ב ל"ה) מרחיבה את תיאור המלחמה בה מצא יאשיהו את מותו, וחכמים תלו על פיה את כשלונו של יאשיהו בחטא. פרעה צדק בדבריו כשאמר: "מה לי ולך מלך יהודה... ואלהים אמר לבהלני - ולא שמע אל דברי נכו מפי אלהים" (שם, כא). מה שנראה לנו כעוול וכמעוות היה אכן גזירה אלוקית וחשבון עמוק ומורכב.

במה חטא המלך הצדיק? בכך שלא שאל בעצת הנביא מלכתחילה אם לצאת למלחמה (תענית כ"ב), או ששאל, אבל לא שמע בעצתו שלא לצאת: ""ולא שמע אל דברי נכו מפי אלהים" (דברי הימים ב ל"ה, כא) - זה ירמיהו שאמר ליאשיהו: כך מקובלני מישעיה רבי: "וסכסכתי מצרים במצרים" (ישעיהו י"ט, ב), ולא שמע לו, אלא אמר לו: משה רבה דרבך לא אמר כך. אמר "וחרב לא תעבר בארצכם" (ויקרא כ"ו, ו), וחרבו של אותו רשע עוברת בארצי ותחומי?!" (איכה רבא א נ"ג)

במה נחלקו הנביא והמלך? מדוע לא שמע יאשיהו לירמיהו, ומדוע בטח יאשיהו בצדקתו ויצא לעמוד ולהילחם על כבודם של ישראל?

יאשיהו התנהג כאילו הגיע דורו אל השלמות הרוחנית והמדינית, ולכן האמין בקיום ההבטחה האלוקית לחיי שלום. התורה אמנם הבטיחה ש"חרב לא תעבור בארצכם" (ויקרא כ"ו, ו), אולם תלתה זאת בתנאי - "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו" (שם, ג). האם התקיים התנאי הזה?

לא היה גדול בבעלי התשובה מיאשיהו. אבל לא מצאנו שהעם היה מעורב במפעלו ושותף לתנועת התשובה ולשינוי הדרך. ירמיהו התחיל להינבא בימי יאשיהו, שנה לאחר תיקוניו. הוא היה עד למפעליו והזכיר את ברית יאשיהו, אבל לא מצאנו בנבואותיו זכר לתשובת העם. אדרבה, הנביא מזכיר את השתמטותו והתחמקותו של העם בטענה "לא נטמאתי אחרי הבעלים לא הלכתי" (ירמיהו ב', כג). וחושף את כוונתו הפנימית: "אהבתי זרים ואחריהם אלך" (שם ב', כו).

יאשיהו טיהר את הארץ, אבל העם נשאר אדיש ולא השתתף בכך. תיקונו של יאשיהו היה איפוא מקסם שווא חיצוני, כפוי וחולף ולא קָנה אחיזה בעם. על כן היה מותו של יאשיהו בלתי נמנע.  

עוד על סיבת מותו של יאשיהו ראו בפוסט מאת הרב יובל שרלו

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'מקדש מלך - עיונים בספר מלכים', בהוצאת מדרשת הגולן