כמה פעמים מוזכרים בפרקנו ובפרקים הבאים החמורים של בני יעקב. מה ראתה התורה צורך להזכיר אותם בכל פעם? האם יש קשר לחמורים אחרים בהיסטוריה מהעבר או מהעתיד?
האחים יורדים למצרים רכובים על גבי חמורים. עליהם הם מניחים את שקי המספוא וגם את שקי האוכל שלקחו מיוסף המשביר במצרים. כבר בפרק הקודם סופר שהם עצרו בדרך כדי לתת מספוא לחמורים וגילו את הכסף בפי האמתחת. אך אם זה היה מסתיים בזה לא היינו עושים מזה עניין.
בפרקנו חוזרים החמורים ובגדול. כאשר האחים מזומנים לבית יוסף הם חוששים שמא מתכננים קונספירציה נגדם 'להתנפל עלינו ולקחת אותנו לעבדים ואת חמרינו' (יח). זאת ועוד, בסיום הביקור טורח הכתוב לציין כי 'האנשים שולחו המה וחמוריהם' (מ"ד, ג). וכי היינו חושבים שישלחו אותם ברגל?!
לאחר שיוסף מתוודע לאחיו הוא שולח לאביו אשר בארץ כנען 'עשרה חמֹרים נושאים מטוב מצרים' (מ"ה, כג). מה רצתה לרמוז לנו התורה בכך בכל פעם?
דומה שסיפור החמורים לא נגמר כאן. לקראת יציאת מצרים מצווה הקב"ה לפדות כל פטר חמור (שמות י"ג, יג). חז"ל (בכורות ה ע"ב) עומדים על השאלה מדוע נבחר החמור מכל הבהמות? הם מתרצים כי החמורים עזרו לישראל ביציאתם ממצרים לסחוב את הרכוש. אולם, אין לכך כל זכר בסיפור יציאת מצרים!!
יתכן כי הסיפור על בני יעקב מהווה מעין סיפור מטרים למה שארע אחר כך לעם ישראל. תחילה המצרים חושדים בהם שהם מרגלים (שמות א', י) והופכים אותם לעבדים. פרעה מסרב לשלח אותם עם המקנה שלהם (שמות י', כד) . אך לבסוף הוא מסכים לכך בעל כרחו (שם י"ב, לב), ואף מוסיף חמורים לובים (משובחים) משלו (ע"פ נחום ג', יט) כדי שיוכלו לשאת את הרכוש הרב שקיבלו ממצרים בדרכם לארץ ישראל- מעשה השבטים סימן לבנים.