מיהו המלך?

א. פרשנים רבים הבחינו בקשרים בין מזמור ב' למזמור א', וטענו שיש לראות בשני המזמורים השונים יחידה אחת. חז”ל כבר עמדו על הקשר בין המזמורים במסכת ברכות:

מסכת ברכות דף י עמוד א: 'כל פרשה שהיתה חביבה על דוד, פתח בה באשרי וסיים בה באשרי; פתח באשרי - דכתיב, אשרי האיש, וסיים באשרי - דכתיב , אשרי כל חוסי בו'.

אילו קשרים נוספים תוכלו למצוא בין שני המזמורים?

ב. מזמור ב נחלק לארבעה בתים:

1. פסוקים א-ג: אומות העולם מנסים למרוד בה’.

2. פסוקים ד-ו: ה’ מגיב בחרון אף לדברי המלכים המתמרדים, ומסכל את ניסיונם.

3. פסוקים ז-ט: נמסרים הדברים שאמר האל אל המלך כדברי אב אל בנו האהוב.

4. פסוקים י-יב: המשורר פונה אל המלכים ושופטי הארץ וקורא להם לקבל ברצון את שלטון ה’ ומשיחו.

המזמור אינו מציין את זהותן של האומות המורדות בה’, ונוקט לשון כללית “גוים ולאמים”, “מלכי ארץ” (פס’ א-ב). כמו כן גם דמותו של המלך המופיע במזמור מתוארת רק בקווים כללים. ישנן פרשנויות שונות המנסות לקבוע את זהותו של המלך המופיע במזמור, ובייחוד את זהותו של המשיח הנזכר בפסוק ב. עיינו בהצעתו של רש”י לדמותו של המלך במזמורינו:

רש”י תהלים פרק ב פס’ א: 'למה רגשו גוים - רבותינו דרשו את הענין על מלך המשיח ולפי משמעו יהיה נכון לפותרו על דוד עצמו כעין שנאמר “וישמעו פלשתים כי משחו ישראל את דוד למלך עליהם ויקבצו פלשתים את מחניהם ונפלו בידו” ועליהם אמר למה רגשו גוים ונתקבצו כולם'.

האם תוכלו להציע אפשרויות זיהוי נוספות אליהן התכוון בעל המזמור? (היזכרו גם בשימוש המקראי במילה משיח - משיחת אדם בשמן המשחה, ובקשר בין המזמור השני למזמור הראשון בספר)

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"