מצבת הגאווה

"מַשָׂא מואב" (פרקים ט"ו-ט"ז) בנוי על נבואה קדומה, כמפורש בסופו "זה הדבר אשר דִבֶּר ה' אל מואב מֵאָז" (ט"ז, יג), וכפי שהראה פרופ' יהודה אליצור ז"ל*. 'מַשָׂא' הנבואה הקדומה (מימי אליהו ואלישע) יצא נגד גאוותו של מֵישַע מלך מואב, אשר פשע "בישראל אחרי מות אחאב" (מלכים ב א', א).

'מצבת מישע' נחשפה בדיבון** במואב שמצפון לארנון, וכולה דברי התפארות*** בתיאור ניצחונותיו וכיבושיו האכזריים בערים ישראליות. גירוש איש 'גד' מארץ עטרות אחרי שישב בה 'מעלמ' (מעולם); הרג 'שבעת אלפי' ישראלים בנבו, וגם חילול מקדש לה' א-להי ישראל (בשם המפורש).

מצבת מישע הייתה ידועה לכל, וזהו הרקע שהביא את הנביאים הקדומים להגיב בשם ה' ב"מַשָׂא מואב" נגד הגאווה הפושעת. הוכחות לכך הביא יהודה אליצור מרשימת המקומות בארץ מואב, שמופיעים בנבואה, וברובם המכריע מופיעים בכתובת מישע (הכתובה עברית-מואבית), ואף בסדר דומה:

קיר-מואב ('קר'); דיבון; נבו ('נבה'); מידבא ('מהדבא'); יַהַץ; חֹרֹנַיִם ('חורנן'); מַעְבָּרוֹת לארנון ('המסלת בארנון'). גם 'קרחה' (מצודה באכדית) בכתובת היא העיר החשובה, שמישע בנה את חומותיה, 'שעריה... מגדלתה' – וכמובן, הבמות והמקדש, שמישע בנה לאל שלו ('כמש'). כל אלה יהפכו לאבל ולבכי, הזעקה והיללה יעלו מכל המקומות וה"קָרְחָה" תהיה "בכל רֹאשיו" (ט"ו, ב), גם ב"מִקְדָשוֹ, להתפלל ולא יוּכָל" (ט"ז, יב).

הכתובת עמדה שְׁלֵמָה בתל דיבָּן אלפי שנים, ודווקא החשיפה גרמה לניתוץ כתובת מישע בידי הבדואים, בגלל סכסוך עם החוקר.

__________________________________

* בספרו, ישראל והמקרא, עמ' 175-182
** ב-1900; שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות (תשנ"ב), עמ' 250-261
*** המילה 'אנכ' (=אנכי) מופיעה בראש הכתובת, ועוד 13 פעמים בהמשכה, והפעלים כולם בגוף ראשון – "שמענו גאון מואב גֵא מאד..." (ט"ז, ו).

לעיון בפוסט מאת פרופ' יהודה אליצור המתבסס על מאמרו בנושא

באדיבות אתר 929