לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:
הפרק פותח בתוכחה כלפי הזקנים הבאים לדרוש את ה׳ כאשר הם עדיין דבקים בליבם בעבודת אלילים (א-יא). המשך הפרק (יב-כג) עוסק בעיקרון הגמול האישי בשעת ענישה לאומית, ובסופו מדובר על גורל ירושלים ופליטיה ביחס לעקרון זה.
א. ׳וְהַנָּבִיא כִי יְפֻתֶּה וְדִבֶּר דָּבָר...׳ (ט) – בפסוקים החותמים את החלק הראשון ועוסקים בנביא הבודה את נבואתו, קיימת סתירה לעיקרון הבחירה החופשית. עיינו במפרשים ובחנו כיצד פתר כל אחד את הקושי בפסוק.
רש"י: "והנביא כי יפותה ודבר דבר - שאינו אמת. פתיתי - פתחתי לו פתח לאיזו שירצה, ומכאן יש לומר בא ליטמא פותחין לו"
רד"ק: "והנביא כי יפותה - אמר וכן יהיה עונש הנביא כי יפותה, והעניין הזה כענין ׳מי יפתה את אחאב׳ (מל"א כ"ב,כ) והוא הערת רוח החפץ (=לעורר את רצונו של הנביא לנבא כך) כי נביא השקר ההוא חייב מיתה בדברים (ש)יעשה אותם בסתר ... והאל העיר חפצם בזה כדי להודיע שקריהם ופחזותם ובבא להם העונש מאת האל יתברך יצדיקו בני אדם עליהם את הדין...ודומה לזה ׳וחזקתי את לב פרעה׳ ".
מצודת דוד: "והנביא כי יפותה - יהיה נפתה מלבו וידבר דברו מנפשו להשיב אל השואל שימלא שאלתו. ׳אני׳ - כמו ׳האני׳, ותחסר ה"א התימה וכמוהו רבים, ורוצה לומר: האם אני ה׳ פתיתי את הנביא לדבר שקר? בתמיה, הלא הבחירה חפשית! ולכן אטה ידי עליו להכותו ואשמידו מתוך עמי ישראל."
ב. חלקו השני של הפרק (יב-כג) בנוי מארבע פסקאות המנוסחות בסגנון דומה ועוסקות בעונשים שיביא ה׳ על הארץ, ובהצלתם של בודדים כנח, דנאל ואיוב. חשבו מהו המכנה המשותף לשלושתם, ונסו לשער מדוע הם מובאים כאן כדוגמה. התייחסו לאישיותם ולמאורעות שעברו, והיעזרו בדברי המדרש: ׳שלשה ראו ג׳ עולמות: נח, ודניאל, ואיוב. נח ראה עולם ביישובו וראהו בחרבנו וחזר וראהו ביישובו, דניאל ראה בנין בית ראשון וראהו חרב וחזר וראהו בנוי בבנין בית שני, איוב ראה בנין ביתו וחרבנו וחזר וראה ביישובו׳. (תנחומא (ורשא) פרשת נח ו)
ג. עיקרון הגמול האישי, החוזר כמה פעמים לאורך הנבואה, קובע שהצדיקים לא יוכלו להציל אפילו את משפחתם: ׳לֹא יַצִּילוּ בָּנִים וּבָנוֹת כִּי הֵם לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ׳ (יח). אולם בתיאור חורבן ירושלים בפסוקים כא-כג ישנה סטייה מעיקרון זה. מה סיבת הדבר? ראו את דברי המצודות: ׳והנה נותרה בה – עם כל זה בחסדי תשאר בה פליטה והם הבנים והבנות המוצאים מירושלים ללכת בגולה... ונחמתם - יהיה לכם תנחומין על מה שהתאבלתם על הרעה אשר הבאתי על ירושלים כי בהבאים תראו שהיו ראויים לאבדון.׳
למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"