ההגדה הקדומה שבמזמור, מספרת את סיפור יציאת מצרים כולו ממבט ירושלמי רווי מוסר ותוכחות
כולנו מכירים 'הגדה של פסח', שמבוססת דווקא על פרשת 'מקרא ביכורים'(דברים כו), כי שם מופיע הביטוי "הגדתי היום לה' א-להיך", ושם המקום בו מביטים לאחור ומספרים עלילות "ארמי אֹבֵד אבי..." מיציאת מצרים עד ביכורי הארץ.
פחות מוכרת ההגדה הקדומה שבמזמור, המספרת את הסיפור כולו ממבט ירושלמי רווי מוסר ותוכחות, שראה במשכן שילֹה, וכנראה גם ב"אֹהל שִכֵּן באדם" (עח, ס), כנראה ליד "אדם העיר" (יהושע ג, טז) בבקעת הירדן, סיפור של כישלון דתי ומוסרי, כהמשך לחטאי המדבר, ורק הבחירה בדוד ובירושלִַם היא הפתרון - החתימה הראויה לסיפור יציאת מצרים, אותו התחייבנו להעביר מדור לדור.
הסיפור במזמור פותח בקריעת ים סוף (כעין שיח רמוז לסוף המזמור הקודם), ורק חטאי דור המדבר מחזירים אותו גם למכות מצרים (7), וליציאה משם. (חביב לגלות פסוקים בודדים בהקשרם המקורי, לא זה המוכר מהסידורים ומההגדות, ולגלות אילו מכות לא נזכרו).
זהו המזמור המתאים ביותר לאסף מימי דוד, אבי משוררי 'אסף' לדורותיהם.
באדיבות אתר 929