הגדה של פסח
נמצאו 7 תוצאות חיפוש
פרשת מקרא ביכורים בהגדה של פסח
הרב ד"ר אברהם שמאעתאריך פרסום: תשסט | |
השיעור יעסוק במבני הדרשות בהגדה של פסח ובתוכנן. הניתוח המבני והתוכני יוביל להבנה מדויקת של מדרש הגדה של פסח, ויחשוף טפח מדרכם של חז"ל בהשוואת מקבילות ומערכי השוואה פנים מקראיים. בראש השיעור נקדיש מבוא קצר להגדה של פסח.
על הכורח לשאול שאלות
פרשת בא
הרב ד"ר לורד יונתן זקסבשעה שבני ישראל עומדים לצאת מצרים, משה מצווה עליהם להמשיך לזכור את האירוע המכונן הזה, ולספר עליו לבניהם, אך עליהם לעשות זאת לא באופן סמכותי אלא לעודד את ילדיהם לשאול שאלות, לחקור, ולברר.
עשרת המכות, פחות שלוש
הרב ד"ר יואל בן נוןמאכילה בחיפזון עד "הגיע זמן קריאת שמע של שחרית"
ד"ר מרים וייטמןתאריך פרסום: תשע"ח | | שעה ו- 3 דקות
אכילת קרבן הפסח צריכה להיות בחפזון. האכילה בחפזון היא לא דבר טכני של יציאה חפוזה, זהו עניין המתוכנן מראש. נראה את הגישות של הרב קוק, הרב סולוביצ'יק והמהר"ל למשמעות החפזון. נעמוד על ההבדל בין הגאולה בחפזון של יציאת מצרים לבין הגאולה התהליכית, המגיעה קמעה קמעה, של ימינו.
תובנות בהגדה של פסח לאור המבנה של ספר דברים
הרב מנחם ליבטאגתאריך פרסום: תשע"ז | |
בשיעור נלמד מקורות שונים בספר דברים המגלים לנו רבדים חדשים בסיפור יציאת מצרים. נלמד על ארבעת הבנים, מצוות השמחה בחג, זכרון יציאת מצרים ועוד. לאור זה נראה כי המסר המרכזי של ליל הסדר הוא לחזק את רעיון סיפור יציאת מצרים לכל השנה, כל יום ויום עלינו ליישם את הרעיון הזה.
זכרונות מימי קדם במזמורי תהלים
עמוס חכםבמזמור ק"ה ניכרים שלושה מגמות שנוגעות כמעט לכל מזמור בספר תהילים - לשבח ולהלל את ה', להתחנן לפני ה' ולבקש ממנו רחמים ולהטיף לקורא לקח מוסרי בשביל לחזק את אמונתו ונאמנותו למצוות ה'.
אך יש דבר נוסף המייחד את מזמור ק"ה - והוא הרחבה ועיבוד פיוטי של פרשת מקרא בכורים שבתורה. ניתן אף לומר שהוא מעין קיצור לנוסח ההגדה שאנו אומרים כל שנה בליל הסדר במהלך חג הפסח. אם נבחן לעומק את הפסוקים במזמור - נשים לב כי הם מתארים את ניסי ה' רק מהתקופה שמוזכרת בתורה, ונציע לכך כמה פירושים במאמר זה.
הלל הגדול - כי לעולם חסדו
עיון והעמקה ללומד
צוות אתר התנ"ךמזמורים קל"ה-קל"ו נקראים יחד "הלל הגדול", ושניהם מהללים ומשבחים את ה' על גדולתו בהנהגת העולם. נראה כי מזמור קל"ה הוא ההקדמה, הקוראת לישראל, העומדים בבית ה', להלל ולברך את ה' על גדולתו הרבה, ואילו מזמור קל"ו הוא מזמור ההודיה עצמו, המדגיש את חסד ה' השופע על כל בריותיו. כל הציבור העומד במקדש משתתף באמירת מזמור זה: שליח הציבור מונה את שבחי ה' אחד לאחד, והציבור עונה "כי לעולם חסדו".
קריאתו של "הלל הגדול" בליל הסדר מזכירה לנו שיציאת מצרים היא דוגמא אחת לחסדי ה' השופעים על עם ישראל ועל כל בני האדם, והיא הנותנת תקווה לכל אדם, בכל דור, שיש אפשרות לצאת ולהגאל, אפילו מן המקומות הנמוכים ביותר.
המאמר מנוסח כהצעה להנחיה במסגרת פרויקט 'קהילות לומדות', אך מומלץ גם ללימוד עצמי.
כתבה: הרבנית שרון רימון