פרק י"ח- חלוקת הארץ בשילה

חלוקת הפרק: 
1. פס' א: ההגעה לשילה 
2. פס' ב -י: חלוקת הארץ וכתיבתה בספר על ידי נציגי השבטים
3. פס' יא-כ: תיאור גבול בנימין
4. פס' כא-כח: ערי בנימין

1. פס' א: ההגעה לשילה

פס' א – "ויקהלו" – ביטוי זה מבטא התכנסות חגיגית ברוב עם.
מעבר המשכן לשילה (שם הוא יהיה עד חורבנו בימי עלי) מהווה שלב חשוב ומשמעותי בהתנחלות ישראל בארץ אם כי מַעֲבָר זה גם מפריד בין השבטים שמיהרו ונחלו את נחלתם כאשר המשכן עוד היה בגלגל (יהודה ויוסף) ובין שאר השבטים שיהושע מבקר אותם על כך שהם נרפים (פס' ג).
מדוע המשכן נקבע דווקא בשילה? מצד אחד יתכן שזה קשור לעובדה ששילה היא בנחלת אפרים, שבטו של יהושע. מצד שני יש להעיר שלאחר חורבן שילה, בתקופת עלי, המשכן והארון היו רק בנחלת בנימין (קרית יערים, נוב, גבעון), זאת כנראה לאור נבואת משה: "לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד ה' יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן" (דברים ל"ג, יב). אלא שאם כך חוזרת השאלה – מדוע בתחילה הארון היה בשילה? אולי מפני שנחלת בנימין עדיין לא נכבשה.
 
2. פס' ב-י: חלוקת הארץ וכתיבתה בספר על ידי נציגי השבטים

א. פס' ד – מסתבר שנציגי השבטים אמורים לחלק את הארץ לשבעה חלקים ולייעד לכל שבט מקום והגורל מאת ה' יאשר את החלוקה.
"לפי נחלתם" – אפשר שמילים אלו מלמדות על כך שהיה ידוע באופן כללי היכן כל שבט יתנחל כפי שעולה מדברי יעקב לבניו בבראשית פרק מ"ט אך הגבולות המדויקים יקבעו על ידי המשלחת. 

ב. פס' ה – הפסוק מגדיר את השטח אותו יש לחלק: בין נחלת יהודה מדרום לנחלת בני יוסף מצפון. יושם לב אומנם שאין זה מדויק לגמרי שהרי ישנם שבטים שנחלו מצפון לבני יוסף. אפשר שאזכורם של יוסף ויהודה דווקא בא להבליט, שוב, את הניגוד בין שני שבטים אלו שמיהרו לנחול את נחלתם ובין שאר השבטים. 

ג. פס' ו – נראה שכאן יהושע מדבר למשלחת עצמה ולא לשבטים. 

ד. פס' ח – מדוע יהושע מצווה אותם פעם נוספת? אולי הוא מגדיר להם את תפקידם המדויק לאור הניסיון המר עם מרגלי משה.
 
3. פס' יא-כ: תיאור גבול בנימין 

יושם לב שנחלת בנימין מוקפת מכל עבר ב'כתף' (פס' יב; יג; טז וכן פרק ט"ו, י שהרי בנימין גבל ביהודה בדרום). 'כתף' הוא מדרון תלול של הר. זה כמובן מזכיר את ברכתו של משה (דברים ל"ג, יב) "ובין כתפיו שכן". (על כך ניתן לקרוא עוד בפוסט מאת הרב ד"ר שוקי רייס)