עלינו לשיר לה' על אף הצרות הפוקדות אותנו ועל אף זיכרונות העבר הקשים שהרי ה' זוכר אותנו תמיד ומושיע אותנו.

 

כאשר אנו מתפללים בקבלת השבת את מזמור צ"ח, אין אחד מאיתנו שאינו מתפלל את המזמור הזה במלוא כוחו ומוחו, במלוא אמונתו, מילה במילה ופסוק בפסוק: "מזמור שירו לה' שיר חדש - כי נפלאות עשה!" (א) גם אם אין אנו שוכחים את ההיסטוריה של עמנו, גם אם אין לנו תשובות לכל מה שעבר ועובר על עמנו.

המזמור פונה אל כל אחד מאתנו, גם לסובלים וגם למלאי המכאובים בעם ה': שמע עמי, עשה זאת, עשו זאת כולכם: "שירו לה'" - גם אם קרה מה שקרה. זאת דורש מאיתנו הקב"ה וזה מה שה' עוזר לנו שנקיים: "שירו לה' שיר חדש!". גם אם הקודם נשבר, גם אם הקודם אינו נשכח, ואף פעם לא יישכח, אבל אתם עמי, עם ה': "שירו לה' שיר חדש! כי נפלאות עשה!".

העובדה שקיימים אנחנו, העובדה שאנו גוברים ומתגברים ואיננו נשמדים, והעובדה שלא נעלמנו: "כי נפלאות עשה" ריבונו של עולם שלנו, א-להי ישראל שהישועה שלו, לעמו זה, אחרת כבר מזמן היינו נשמדים. "הודיע ה' ישועתו" (ב) גם כאשר פגע בנו, גם כאשר הכאיב לנו, תמיד תמיד הודיע ה' ישועתו! גם כאשר הקב"ה, כביכול, מודה ומתוודה: "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עוונם" (פ"ט, לג) הרי תיכף ומיד מוסיף הוא "לא אחלל בריתי!... אחת נשבעתי בקדשי... זרעו לעולם יהיה!" (שם, לה-לז) וזהו פסוקנו "הודיע ה' ישועתו".

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך 'פרקי היום בתהלים' בהוצאת שילה ברכץ