בשני הפרקים הקרובים אנו עומדים לקרוא על חיזוק הברית שכורת משה עם ישראל בערבות מואב.
פתיחה (א-ח)
בפסקה זאת משה מכנס את כל ישראל ומזכיר להם את הבסיס לברית שבינם לבין ה': "אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְעֵינֵיכֶם..." (א) ומכאן משה מזכיר את כל הטובות שעשה ה' לישראל מאז יציאת מצרים ועד הגיעם לערבות מואב. בעקבות נסים אלו עם ישראל צריך להבין שעליו לשמור את המצוות : "לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן" (ח).
יסוד הברית (ט-כז)
משה פותח ואומר "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם... לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם" (ט-יא). משה מדגיש שהברית שנכרתת כאן היא לא חד פעמית, אלא נצחית. הברית בין העם וה' שייכת לא רק לאנשים שעומדים כעת לפני משה "כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם" (יד). משה מזהיר מפני הליכה אחרי אלהים אחרים שהרי אז ה' לא יסלח לחוטא "וּמָחָה ה' אֶת שְׁמוֹ מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם" (יט).
כך משה מדבר על הדור האחרון (=הבא. השוו לדברי החזקוני) שהוא יהיה חוטא, וה' יחריב את הארץ ואת העם כולו. הוא מבהיר שחרון האף של ה' הוא בגלל חטא עבודה זרה "וַיִּחַר אַף ה' בָּאָרֶץ הַהִוא לְהָבִיא עָלֶיהָ אֶת כָּל הַקְּלָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה" (כו).
סיכום (כח)
הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.